להרב וכו' מו"ה גרשון עפשטיין נ"י מו"צ דק"ק מאגרוב.
מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד בראובן שעמד כמה שנים על מקום בביהכ"נ ואח"כ מכרו לשמעון ונתן לו שטר בפני הרב אב"ד והרב חתם ג"כ לראי' שבפניו נעשה המכירה והקונה עמד ב"ש על המקום והמוכר של"ח ועתה קם לוי בן יהודה שהי' אחי ראובן ומערער כי אביו עמד מקודם כמה שנים על המקום הזה ובירר כן בעדים וכשמת אביו הניחו קטן ולכן עמד ראובן במקום זה ורו"מ הביא מסי' קמ"ט ס"ז דבכה"ג גם אח מחזיק בנכסי אחי' אלא דקיי"ל שאין מחזיקין בנכסי קטן ושמעון טוען שבשעת מכירה הראה לו כתב קנין בחת"י הגבאי של ביהכ"נ והיא לא קיבל מידי הכתב והגבאי מכחישו והלוקח הביא עדים שהגבאי תבע לראובן שישלם לו דמי המכירה והגבאי מכחישם והביא המפה שמצויירים בה כל מקומות ביהכ"נ ובכל מקום נכתב של מי הוא ובמקום הזה נרשם ששייך לביהכ"נ עכת"ד השאלה ורו"מ העיר דחזקת שמעון הקונה ושל ראובן המוכר אינו כלום דהא אין מחזיקין בנכסי קטן כמ"ש בסי' קמ"ט סעי' י"ט וסמ"ע ס"ק כ"ט לכן הגם דבכה"ג שאין סמוכין על שלחן אחד מחזיקים האחים זע"ז מ"מ כיון שהיורש של האח הי' קטן ולא החזיק ראובן אלא אחר מיתת אחיו אין בהחזקה ממש אבל גם ליהודה לא הי' חזקה גמורה דאף שעמד שם כמה שנים ומהני כמ"ש הסמ"ע שם סק"ל מ"מ הרי אין מחזיקים בשל קהל כמ"ש בסוסי' קמ"ט ואי נימא דטוענים ליורש שהי' לאביו שטר הרי כן נטעון ללוקח שהי' למוכר שטר וגם להניח המקום בחזקת ביהכ"נ לא יתכן שהרי יש עדים שתבע הגבאי מראובן שישלים דמי המכירה והביא גם מדברי מהרי"ט שבמל"מ פי"ד מטוען הי"ד ובקצוה"ח סי' קמ"ו סק"ט דחזקה אם לא היתה שלו לא הי' מוכרה לאחר וצידד שיוכל הלוקח לומר קים לי כמהרי"ט עכת"ד והנה מ"ש לצרף דברי מהרי"ט אינו נראה כלל כי הוא דיעה דחוי' ומ"ש בענין אם טוענים ללוקח נגד היורש הנה בש"ך סי' ק"ח ס"ק י"ז הביא דברי העיטור דאין טוענים בכה"ג אבל הוא תמוה שהרי בטור וסמ"ע סק"ח הובאו ב' דיעות והכריעו כדעת החולקים על העיטור ועיין באו"ת אורים סקל"ה מ"ש בזה ועיי' תוס' ב"מ צ"ח ריש ע"א.
ובנ"ד אין נ"מ דכיון דאין מחזוקין בנכסי טטן לא הי' למוכר שום חזקה ואיך נטעון להלוקח ומ"ש רו"מ דאין מחזיקין בשל קהל הרי בדאיכא גזברים מיוחדים מחזיקים ואף דבתשו' רשד"ם חחו"מ סי' רכ"ו העלה דאם הגזברין נתמנו רק לשנה ושנתים ולא לעולם אין מחזיקים בשל קהל אבל הרי הביא שם בשם מהרא"ס שנחלק עמו בזה ובמהרי"ט ח"א סי' קל"ב החזיק בדעת מהרא"ש אך מצאתי בכה"ג הגב"י אות כ"ד בשם תשו' בכת"י ממהראד"ז שפסק כדעת רשד"ם א"כ הוי סד"ד אבל לענ"ד כיון שהמכירה נעשית בפני הרב דמתא והוא חתם ע"ז שבפניו נעשה המכירה מסתמא נעשה כדין ונתברר לפניו שהמקום הוי של ראובן ובתר ב"ד לא דייקינן ואף דבסי' קמ"ז ס"ד מבואר דדיין החתום על הקיום אפשר שלא קרא השטר היינו בחתם רק לקיים החתימה אבל בנ"ד הרי כתב שבפניו נעשה המכירה וכבר כתב בתשו' ב"ח סי' קכ"א דבמדינות אלו שמקבלים רב יחידי הרי קבלוהו עליהם לדין יחידי ומבואר בתשו' חוט השני סי' נ"א דהרב נאמן כבי תרי בד"מ ועקצה"ח סי' ע"ט סק"ז מ"ש ע"ד מהרי"ט בזה ובתשו' רשד"ם חו"מ סי' ט' ובקצה"ח ונתה"מ סי' ג' ס"ק ג' ובתשו' ספר יהושע סי' קי"ט ותשו' רח"כ בסופו