להרב מו"ה יחזקאל נ"י רב בהוסיאטין
כן הגיעני מכתבו השני והנה אמת נכון הדבר שגם מתחלה כ' רו"מ שנקרא שמו יאנציא אלא שאני כתבתי יאציא יען שכן נראה לכתוב שם זה אבל עיקר הקפידא לפסול הגט בדיעבד הוא אם כדברי סופר ועד שכתב רו"מ בשמם שנכתב ינצי בלא אל"ף בסוף אבל משום חסרון האלף אחר יו"ד ראשונה גם אני בעניי נ"ל דאין לפסלו בדיעבד וכמ"ש בתשו' להרב מהר"מ הורוויץ שאם יברר שנכתב ביו"ד אלף לבסוף אין לפסלו דיעבד ואף שכל הראיות שהביא הרב הנ"ל אינם ראיות דבנ"ד הפתח נמשך במבטא מ"מ נ"ל ראי' דאין זה שינוי בדיעבד משם זנוויל שכותבים כמ"ש בב"ש בלא אלף אחר הזיי"ן ובשו"ת אמרי א"ש חא"ע סי' ע"ג העלה דגם בחותם זאנוויל כשר בכתבו בלא אלף והרי בשם זנוויל הפתח נמשך במבטא ואפ"ה כשר וכבר כ' בט"ג ש"א אות י' ס"ק כ"ד דהיכי דהמבטא משתנה אין לכתוב כמ"ש בסד"ג ובעכצ"ל כמ"ש הט"ג בש"נ אות ק' ס"ק ב' דהכל לפי הענין שיש לתלות שהוא אותו שם ונשתנה רק בשינוי שאין לטעות באחר ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד ואף שכתב הט"ג בש"נ אות ג' סק"א בשם מהרמ"ח דהיכי דהפתח נמשך יש לכתוב באלף וכמ"ש רו"מ בשמו מ"מ אין לפסול דיעבד וכנראה מסיום דברי הט"ג שם במ"ש ע"ד מהרמ"ח וגם מהרמ"ח בעצמו העיר שם משם זנוויל ואפילו היכי דהאות שבאמצע נקודה בחולם וכדומה מבואר בט"ג ש"נ אות י' סק"ט דא"צ לכתוב אל"ף ומכ"ש היכי דנקוד בשו"א דאין הפתח נמשך כ"כ כיון שהוא נשען ונח אל השו"א שבאמצע התיבה וע' בשו"ת רח"כ סי' ע' שכתב ג"כ דפתח א"צ א' ודברי רש"י כתובות הם רק במקרא וע"ש סי' ע"א בתשו' המרכבת המשנה מ"ש בזה עפ"י דקדוק.
אבל מ"ש רו"מ בשם הגאון אבד"ק הרימלוב ראי' מהא דחטאת ע"ז דכתיב חטת חסר א' ודרשינן בזבחים צ' לדרשא יפה כתב רו"מ לתמוה עליו דהתם הרי באמת דריש לה הש"ס לדרשא ועוד דהתם הטית נקוד בקמ"ץ וע' ברש"י פ' שלח וגם במח"כ נעלם ממנו ש"ס ערוך בע"ז ט' ע"א ספרא בצירא תנא תוספאה והוא משום דדרך המקראות לחסר אותיות ובגיטין צריך לכתוב השמות באופן שלא יטעו בהם וכמ"ש הגאון מהר"א בן המ"ב הובא בט"ג ש"נ אות ר' ס"ק ז' אבל ברש"י פ' בא בפסוק וימש חושך וכו' יש לנו תיבות הרבה חסירות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף ניכרת כ"כ אין הכתוב מקפיד על חסרונה וכו' ותזרני חיל והביא עוד כמה פסוקים ע"ש וגם הרי מבואר בט"ג ש"א אות ח' ס"ק ד' דאם כתב יחזקל חסר א' פסול אף שאין נרגש בהמבטא כלל ולדבריו גם בזה יוכשר והדבר פשוט כמ"ש וע' יומא ל"ט ע"א דמדכתיב בונטמתם חסר א' דריש לי' לשון טמטום ע"ש ברש"י הרי דאין דרך מקרא לחסר א' אבל מצינו בפ' בהעלותך ולמה לא מצתי חן בעיניך חסר אלף ולא נמצא בזה דרש אבל כבר כתבתי מש"ס דע"ז דאין ראי' מלשון המקרא גם מ"ש בשם תשו' מהר"ם מינץ סי' ט' דשינוי בשוא"ת כשר וסיים שהוא דבר חדש ר הנה כבר זכה בה תחלה הגאון מלבוב ז"ל בשו"ת שו"מ מ"ג ח"א סי' שי"א וסיים כמה מעליא הך שמעתתא אבל אני בתשו' לק' באר דחיתי כל דבריו שהרי דינו של הר"מ מינץ הוא בכתב האלפים ם ופרט קטן ודילג המאות וצידד להכשיר וכתב גם סניף זה ובכתבי מהרא"י סי' י"א השיב למהר"ם מינץ בעצמו ופסק דהגט פסול ונפסק כן להלכה באהע"ז סוסי' קכ"ז וע' בש"ך חו"מ סי' מ"ג סק"ה מ"ש בזה וא"כ אין שום צד ראי' מדברי מהר"ם מינץ להקל עפ"י סברתו הנ"ל – וגם בלא"ה נודע שאין לסמוך על טעם אחד שהביא הפוסק לסניף כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' מ"ו ס"ק קי"ט ובתשו' ח"ץ סי' ע"ג הוכיח כן מהש"ס ע"ש אבל מ"מ לדינא דנ"ד באם שכתב בלא אלף בסוף כדברי סופר ועד שכתב רו"מ ודאי צריכה גט אחר אבל משום חסרון א' או ע' אחר יו"ד ראשונה נ"ל דאין להחמיר בזה בדיעבד מטעמא דכתיבנא ובפרט שהי' רק בשם אביו.