להרב המאה"ג מו"ה פינחס ני' מו"צ דק' סקרן במדינת בעסראביע
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בגט שנשלח מעיר פאריז והשליח ראשון עשה שליח שני בלא שמו אלא שעושה לשליח ב' את השמש של ב"ד אבל הנה יש כמה שמשים בעיר שהם לפעמים שלוחי ב"ד רק א' מהם הוא ע"פ רוב השליח ב"ד ורו"מ חושש בזה מחשש ברירה ואם יוכל לסמוך למסור הגט לזה שהוא שליח ב"ד ע"פ רוב ואם לכתוב שנית לפאריז שיעשה שליח ראשון שנית לשליח ב' את השמש בשמו יש לחוש לפי שאין הגט ביד שליח ראשון וי"ל דהוי מילי דלא מימסרן לשליח ונתיירא לשלוח את הגט לשם יען כי הבעל ברח ואיננו ופן יקראנו אסון להגט עכת"ד והנה בד"ז כבר העיר בתשו' שו"מ והארכתי בזה בתשו' מהרש"ם ח"א סי' קל"ב ובמפתחות שם והעליתי דאין חשש בזה וגם המצאתי תקנה להקנות ולזכות ע"י אחר מקום הגט ויודיעו להשליח והוי כאלו הגט בידו ויוכל לעשות שם שנית את השליח השני וגם נראה דלפמ"ש הט"ז בי"ד סי' ר"ח סק"א דהיכי דנקטי' לסימן באמרו בתי הגדולה מסתמא נתכוין לדבר ברור ומה שע"פ רוב מיחשב לדבר ברור וה"נ בנ"ד השמש שהוא רוב שליח ב"ד הוא הנקרא שמש ב"ד אבל הנכון שיקבץ רו"מ כל השמשים ויעשו כולם את השמש שהוא ע"פ רוב לשליח ג' שהרי שליח ב"ד יוכל לחזור ולעשות שליח ג' א"כ בזה יצאנו מכל החששות ויעשו ג"כ הרשאות מהם להשמש שע"פ רוב הוא שליח ב"ד כדת וכהלכה.
ובדבר מה שנסתפק רו"מ לאשר האשה לא רצתה בתחלה לקבל הגט אא"כ ישלח לה הבעל ק"נ רו"כ וכתבו לשם ונתקצף הבעל וכתב לגיסתו שבאם תחזור לו אשתו חפיצים שלו ישלח לה גט כי הגט בידו ולא בידה ואם לא יגרשנה תשאר עגונה עולמית וחושש רו"מ אולי הוי כביטול ע"י כתב אבל כבר כתבתי בתשו' מהרש"ם ח"ב רי"ח מתשו' תשב"ץ שבב"י סי' קל"ד דאם אמר לאחר אפי' שמעו עדים אין זה בגדר ביטול כיון שלא אמר כן לשליח או לעדים ושכ"ה בתשו' מהר"ם אלשיך סי' ע"ח ע"ש ונראה ראי' לזה מש"ס דיבמות קי"ג סוע"ב אי איתא דבטלי' לעדים הוה קאמר להו ומדלא אמר לעדים לא בטלי' ולא מידי וכו' ע"ש וה"נ י"ל שכתב כן לאיים עלי' ולהפחידה וכיון שחזרה ונתרצית לקבלו בלא מעות שפיר מהני והנה אם היינו אומרים דהוי עכ"פ גי"ד אם הי' עוד קודם כתיבת הגט הי' מקום לפקפק ע"פ דעת הב"ח דקודם כתיבת הגט גי"ד מלתא הוא והאחרונים חלקו עליו אבל בתוס' רי"ד גיטין מ"ו ע"א מבואר כדעת הב"ח ולעומת זה מדברי הרמב"ן ב"ב שהובא בקצה"ח סי' ר"ה סק"ה מפורש דלא כהב"ח וכן מתשו' הרא"ש כלל מ"ה וטור סי' קמ"א מבואר דלא כהב"ח אבל בנ"ד שהוא אחר גמר כתיבת הגט הרי קיי"ל דגי"ד לאו מלתא ובפרט שבתשב"ץ שם מבואר דבכה"ג גם גי"ד לא הוי וע"ע בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ל"ז ושו"ת בת עיני סי' א' – וע' תשו' הריב"ש החדשות סי' י' דמבואר דלא כהב"ח הנ"ל.
ובדבר מה שבא הקיום ב"ד מהרב מפאריז לבדו ובלא קיום ורו"מ חשש דגם לשי' תשב"ץ המיקל והובא בסוסי' קנ"ב הרי בנ"ד אין המעשה ב"ד לא ביד האשה ולא ביד השליח י"ל דגם התשב"ץ מודה להט"ז הנה בתשו' בגדי ישע שבפת"ש סוסי' קנ"ב מבואר להיפוך דבכה"ג שבא ע"י בי דואר ליד הרב ליכא למיחש לזיופא ולכ"ע יש להקל וכ"ה בתשו' שו"מ תליתאה ח"א סי' קצ"ד ובגוף דינו של התשב"ץ והט"ז ראיתי בשו"ת פני יצחק הספרדי סי' ח"י שהעלה בהסכמת כמה גדולים להתיר להנשא ע"פ מעב"ד שאינו מקוים אף שהיו כמה ריעותות אחרות ע"ש וע' תשו' משיבת נפש סוסי' פ' ונודע בשערים מ"ת א"ע סי' ס"ב.