להרב החריף מו"ה יוסף רייכמאן ס' מזבאריז
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהס"ת שנבדק בשם הקודש הה"א להוא"ו דיבוק גמור כזה הו אם מהני תקון לגרור הדבק שבין לאות והנה מ"ש מדברי נו"ב מ"ת סי' קס"ט דבנדבק אחר כתיבה אין להתיר ע"י גרירה, הנה בשו"ת יד אלי סי' מ"ו נחלק בזה עם ס"א ובתשו' מאיר נתיבים סוסי' י"ד פסק דאין חילוק ובכל גווני שרי לגרור וגם בחידושי רע"א לאו"ח סי' ל"ב קט"ז העלה דכיון דהוי ספק משום ב' תירוצים שבב"י הוי ע"מ לתקן ושרי למחוק וכן ראיתי בקונ' תורה מציון סוברת ד' סי' כ"ג שנדפס תשו' הגאון רי"א מקאוונא לחלוק ע"ד הנוב"י ולהקל בכל גווני אולם בתשו' גבורת אנשים לאבי הש"ך סי' ח' מפורש דהיכי דלחד דיעה כשר אסור למחוק ולא מיקרי ע"מ לתקן ויש להביא ראי' לדבריו מהתוס' חולין פ"ד ב' ד"ה תקיעת שופר וכו' דשייך ביו"ט דאם אשה היא זה הטמטום אסור להוציא לצרכה דהא לא מיחייבא ואין להתיר מטעם הואיל והותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך דהיינו דווקא היכי דהוי צורך היום קצת וכו' עכ"ל הרי דהספק לא מיקרי אפילו צורך קצת וה"נ כיון דיש ספק אולי הוא כשר אין כאן צורך תיקון ואסור למחוק ובכ"ז י"ל דתליא בפלוגתת רמב"ם וש"פ אם סד"א לחומרא רק מדרבנן לא מיקרי תיקון אבל אם אסור מה"ת מיקרי תיקון וכמ"ש כה"ג בתשו' הר"ן הובא בב"י יו"ד סי' רכ"ח לענין יציאה מן העיר ומרומז בטו"ז ס"ק כ"ה ואכמ"ל כי בנ"ד בלא"ה קשה להתיר ע"י גרירה בין אות לאות שהרי אם נשתנה צורת האות ל"מ התיקון של גרירה כמ"ש הרד"ך ומג"א ס"ק כ"ז ועיי' בחידושי הרשב"א למנחות כ"ט דמפורש דגם ע"י דיבוק אם אין עליו צורת האות פסולה א"כ בנ"ד הרי יש עליו צורת חי"ת פשוטה ועמג"א סי' ל"ו ס"ק ג' ואף שיש קו באמצע חללו מ"מ הרי לדעת כ"פ אם נכנס ראש הלמ"ד שבשיטה תחתונה לתוך חלל ח' שבשיטה עליונה כשר עתוס' גיטין ובג"פ סי' קכ"ה ס"ק כ' וס"ק פ"ה וב"ש ס"ק ל"ד ל"ח ומג"א או"ח סי' ל"ב ס"ק מ' ופמ"ג בא"א שם וגם להפוסלין מ"מ עכ"פ נשתנה צורת הה"א והוא"ו ונתבטלה צורתם לגמרי ואם נתיר ע"י גרירה יהי' ח"ת ואף שיש דיעות דלאחר כתבה ל"ש ח"ת כבר כתב בתשו' רע"א מ"ת סי' ל"ו שדעת סמ"ק יחידאה והלכה כרוב פוסקים דפסול וגם לדעת הג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"ב דספיקא הוא איך נוכל להכנס א"ע בידים בספק לכן לענ"ד יגרור ע"י קטן מקודם הרגל שבאמצע וכן מהאותיות עד שיתבטל כל צורת אות הו' ויחזור ויכתבם.