להרב הה"ג מו"ה שלמה מעהר נ"י אב"ד בראיוליב בראמעניע.
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק הגט שנשלח אליו מעיר זאבליטוב ויש לו עלי' פקפוקים וגם בהרשאה והנה מ"ש בהגט שם אלטער בעי"ן והרב המסדר כ' הטעם לפי שחותם א"ע כן ורו"מ כתב שהוא טעות כי בעין המבטא בסגול משא"כ בלא עי"ן ואף שבס' אהלי שם כתב בעין אפשר דשם נקרא כן (ורו"מ הביא מהט"ג ש"א אות ז' ס"ק ז' בשם ע"נ בשם חייא בחירק דאפי' חותמת ביו"ד אחת טעות הוא וכ"ה בט"ג ש"א אות ט' סק"ב בשם טודרוס וחותם בתי"ו ובאות צ' ס"ק ט' בשם בן ציון וחותם בנו"ן כפופה ובאות ק' סק"ז גבי קלונומיס בוא"ו ובפת"ש קוה"ש ש"א אות י' בשם ג"מ ובאות ה' בשם הירש וגם הביא מדברי הצ"צ סי' פ"ד ועה"ג סי' מ"ב בשם מרקיל מערקל וה"נ בזה עכת"ד.)
והנה אמת נכון הדבר דבכמ"ק אין להשגיח על החתימה בטעות כמ"ש הפת"ש בכללים אות א' והמעיין בט"ג ש"א אות י' סק"ט ימצא שהכל לפי הענין אם חותם א"ע בכוונה או שהוא רק מחמת שהוא טועה והכל יודעים שהוא טעות וע"ש אות מ' וע"ע בט"ג ש"א אות ג' סק"ז וע"ש אות ב' סק"ז ובפרט בש"א אות ז' ס"ק י"ח באורך בזה בענין חתימה בטעות ולחלק אם יש שינוי במבטא ועוד כמה חילוקים ושם ס"ק כ"ה ושם אות ו' ס"ק ג' וס"ק י"ז ושם אות ב' ס"ק ז' ואות ח' סק"ג וס"ק ד' ושם אות נ' ס"ק ו' בשם הערץ דיש לכתוב כחתימתו ושם אות ח' סק"א ואות מ' סק"י י"ג ט"ו כ"ד כ"ה ואות פ' סק"א וסק"ה ואות ש' ס"ק ב' וס"ק ה' וע"ש סק"ו בהבדל שבין סגול רפה ובין סגול מודגש וע"ש ס"ק י' ושם בש"נ אות ב' סוס"ק ז' בענין חתימת נשים ואות י' סק"ב וסק"ז ובאות ס' סוס"ק ב' ואות ד' סק"א באמצע דבריו ואות א' ס"ק י' ואות ר' ס"ק ז' ובב"ש ש"נ אות א' בסופו ואות ח' בסופו וט"ג סק"ו ואות ל' בט"ג ס"ק ו' ובשו"ת ספ"י סוסי' פ"ה בשם ריזא בחירק וחותמת א"ע בה"א בסוף אין לשנות החתימה וגם החולקים על הט"ז בשם יהודא מודים בזה והנה ראיתי בשו"ת נא"ד סי' ח' בשם זיסקונד שנקרא לפי המבטא ביו"ד אחר הזיין וחותם זוסקינד בוא"ו אחר הזיין והעלה דאין לשנות חתימתו והביא ראיות ותו"ד שם דלפי הסכמת הפוסקים אין לשנות חתימתו אלא בהצטרף ב' דברים והוא אם חותם א"ע באופן שלא נמצא בשום מקום שם זה כפי חתימתו כמו בשם באלי בחותם בלא אל"ף וגם אם אין שינוי במבטא דגם בלא אל"ף יוכלו לקרותו בלי בפתח וכן בשם פנחס ועוד בכמה שמות כאלו אבל בחסר א' מן ב' האופנים כגון שיש שינוי במבטא בין חתימתו ובין הקריאה בפ"כ אפי' מצינו בכל מקום היפוך מחתימתו אין משנים חתימתו וכן להיפוך אפי' ליכא שינוי במבטא רק שלא ראינו שיהי' כתוב שם זה בכל מקום בש"ס ופוסקים להיפוך כגון שלא נמצא שם זה במקרא וש"ס או שנמצא לפעמים כך ולפעמים כך אזי אין לשנות חתימתו והביא מכמ"ק בזה ע"ש ושם סי' י' אות ח' ט' האריך עוד בביאור הדברים ע"ש היטב והיוצא מדבריו דבכה"ג דנ"ד ששם אלטר לא נמצא במקרא וש"ס ולא בפוסקים קדמונים כלל ורק באחרונים מהדור שלפנינו ובסי' אה"ש נמצא בעי"ן אחר הטי"ת וגם יש שינוי במבטא כמ"ש רו"מ מ א"כ יש לילך בתר חתימתו ואין לשנותה.
ומ"ש רו"מ בשם תשו' צ"צ החדש אין הס' ת"י אבל בשד"ח מערכת גט ס' י"א אות א' ואות ב' העתיק מתשו' צ"צ סי' קכ"ט דהיכי שיש סתירה בין המבטא לחתימתו בהרגש במבטא אבל היינו אם המבטא כפי שנמצא השם בתנ"ך וכדומה משא"כ בנ"ד ועיין מ"ש מדברי כמה מחברים בענין זה ובדין שם שמעלקא כשחותם ביו"ד בסוף שדעת השו"מ מ"ק ח"א סי' ס"ד דיש לכתוב כפי שחותם ובמק"א כתבתי בדין שמעלקא שחותם בעי"ן בסוף והבאתי מתשו' עה"ג סי' מ"ב הנ"ל בשם מרקיל מערקל דגם שם שמעלקא הובא בט"ז וט"ג ואחרונים אבל בנ"ד דשם אלטר לא הובא בשו"ע וסדרי גיטין ובס' אה"ש הובא בעין א"כ יש לילך אחר החתימה ומ"ש רו"מ מדברי הד"ח שער הנקודות צירי שחולק ע"ד הב"ש והעלה דאדרבה אם יש שינוי במבטא א"צ לכתוב כפי חתימתו וגם לפי דבריו נראה דבשינוי קטן כזה מודה שהרי סיים שם בשם הע"נ דבשמות שלפי המבטא צ"ל בסופן אל"ף או ה"א אם סיים ביו"ד כשר וגם לפמ"ש בתחלה דפסול היינו באינו חותם ביו"ד אבל בחותם ביו"ד מודה דיש לכתוב כחתימתו ותדע שהרי מבואר בהקו"א מהט"ג הנדפס באה"ש בסופו אות ז' בשם יעקבקא וכדומה שמסיימים באלף מ"מ אם הוא חותם ביו"ד יש לכתוב כחתימתו ובשו"ת חא"ש סי' י"ב בשם זאלקא וחותם ביו"ד דיש לכתוב כפי שחותם וגם בדיעבד אם כתב באל"ף בסוף פסול והסכים עמו הח"ס ע"ש באורך וא"כ ה"נ בחותם בעי"ן ובפרט בשם אלטר שאינו שם כלל רק פירוש של תיבת זקן וכל מי שכותב בלשון אשכנז תיבה כזו על מי שהוא איש זקן כותבין בעי"ן וכבר כתב בט"ג ליקוטי שמות ס"ק מ"ב בשם הג' מליסא דשמות שבגיטין יש לכתוב כפי שכותבין באגרות ומכתבים ולכן לענ"ד יפה עשה המסדר ואין לערער עליו ובפרט אחר שכבר נעשה.
וע"ע בד"ח בניקוד סגול שכתב דעין נחלפת באל"ף ואף שסיים בשם גאלא געלא דפסול הרי סיים לחלק בין אם הטעות מפני קלות הלשון ובסוף התיבה אין ניכר הרבה ההבדל בין אם אל"ף בסוף או עי"ן לכן נלע"ד כמ"ש.
ובדבר חסרון עוקצין השמאלין שברוב היודי"ן כבר ראו עיניו דברי האחרונים וע"ע בתשו' ח"ס ח"ב סי' ח' באמצע התשו' מ"ש בזה ואני מצאתי בתשו' מהרי"ל סי' צ"ח באמצע התשו' בדברי השואל הרב מהר"ז וגם מהרי"ל לא השיג עליו ומוכח שאין להחמיר כ"כ וע' בד"מ וטו"ז יו"ד סי' ש"ה ס"ק י"א אם יש ללמוד מדברי השואל אם המשיב לא השיג עליו אבל כאן נראה למעיין שהרב מהר"ז הי' ג"כ אדם גדול וכבר כ' התה"ד שבכל מדינת אוסטרייך וגם עוד בכמ"ק מקילין אבל לכ"ע אין להחמיר אלא בלא עשה שום עוקץ בשמאל לא למעלה ולא למטה אבל בעשה בצד מעלה ולא בצד מטה בודאי אין להחמיר בגט ולא אדע בנ"ד איך הי' המעשה.
ובדבר ההרשאה מ"ש תהא מגורשת בו ממנו מעכשיו כבר ראו עיניו דברי פת"ש בסדר גט שני ס"ק מ"ו בשם ראנ"ח ובגליון הבאתי מהכנה"ג סי' קמ"א הגה"ט אות ע"ט ואות פ"ב וסי' קמ"ג הגה"ט אות מ"ה וגם שאר דברים שמצא קצת חסרון בלשונות ההרשאה אין בהם כדי לפסול ההרשאה ובפרט לחוש עי"ז על הב"ד ויותר הו"ל לחוש על חתימת העדים והדיינים רחוק מגוף הכתב קרוב לשיעור ב' שיטין ובשורה ד' בין תיבת אלטער לתיבת בן אין שום הפסק ונראה כתיבה אחת ונראה שהי' כתוב אלטר וחזרו ותקנו ועשו מן הרי"ש עי"ן והוסיפו רי"ש ולכן נדחקו ב' התיבות זל"ז ועשו זאת כדי שלא יהא שינוי בין הגט ובין ההרשאה ולכן לפענ"ד ישלח להם ההרשאה בחזרה ויפרט כל החסרונות ויעשו שם הרשאה אחרת וישלחו ליד רו"מ ואז יסדר הגט והנה לא אדע אם שלחו הגט ע"י הבי דואר ועשו שליח שני כנהוג והרשאה ששלח אלי הוא הראשונה או ששלחו שליח משם כי יש נ"מ לענין התיקון בהרשאה אחרת כמובן וכת"ר יעשה כדת של תורה.