להרב וכו' מו"ה יעקב קאוואשיין נ"י מו"צ דק"ק ראהטין.
מכתבו הגיעני וע"ד השאלה שכתבו בהגט ספר תרוכין ואגרת שבוקין ואגרת פטורין במקום וגט פטורין והנה כבר ראו עיניכם דברי הרשב"ץ שבב"י רסי' ק"ל והובא בג"פ סי' קכ"ו ס"ק מ"ט ודברי הש"ג שמביא שם דזהו מטופס הגט וגם הב"ש ס"ק כ"ז הביא מדברי הפוסקים בזה ובג"פ שם ס"ק ק"ז.
ומ"שר"מ בשם הרב הה"ג אבד"ק נ"י שהעיר מהא דמגילה י"ט דלשון אגרת אינו מלשון ספר הרי כתבו התוס' גיטין פ"ה דמה"ט יכתבו ואגרת בוא"ו דלא ליטעי שהיא אגרת בעלמא דהוא"ו מוסיף לומר שהוא מלשון ספר הנ"ל א"כ אין חשש ויעוין בברכת המים אות צ"ו בביאור ענין זה ועוד דדווקא לענין קדושה שיהי' כספר יש חשש אם נקרא איגרת כדאיתא כה"ג גם במנחות ל' ע"א ולא ירבה בדפין מפני שנקרא איגרת משא"כ בנ"ד שא"כ קדושה וגם י"ל כיון דהשיטות רחבות זהו עצמו לאות שאינו אגרת כדמוכח בש"ס דמנחות הנ"ל
ולכאורה עלה בלבי להעיר לשי' הסוברים דלשון א' מעכב וצריך שלא יהי' בשיטה אחרונה אלא דאם כתב בשיטה י"א ספר תרוכין או גם ואיגרת שבוקין אז א"צ לדקדק בתיבות וגט פטורין והוא דעת תוס' וסמ"ג והא בכתבי מהרא"י סי' קצ"ו ותה"ד סי' רכ"ח בדין חק תוכות בשם אבי העד רצה בתחלה להכשיר כיון דדיעבד סגי בלא כתב שם אבי' א"כ גם השינוי אינו פוסל כמו בשם הלידה לדעת ר"י ושוב כתב לחלק ביניהם דשאני שם הלידה דא"צ כלל לכתבו לשום תיקון מחכז"ל אבל שם אבי העד נהי דאם חתם א"ע פלוני עד לבדו בלא שם האב כשר מ"מ הרי גם איפכא דאם חתם א"ע בן פלוני עד כשר בלא שם עצמו א"כ גם שם אבי העד הוא מעין חתימה דמאי חזית ליתן כח החתימה על שם העד עצמו טפי משם האב והרי שניהם שקולים ולכן רמינן כח החתימה על שניהם ופסול ח"ת על שניהם ע"ש והרי כל פסול בחתימה הוא משום דגזרינן חתימת עדים אטו כתיבת הגט כמ"ש בתה"ד שם מהתוס' רפ"ק דגיטין א"כ הרי כל לשון מג' הלשונות ס"ת וא"ש וג"פ הם בכלל כתיבה דמאי חזית ליתן על לשון א' יתרון יותר הרי כמו דאם כתב ס"ת לבד כשר הרי ה"ה אם כתב וג"פ לבד כשר א"כ שוכ יופסל שינוי בזה כמו בזה אבל מלבד דלפמ"ש בשו"ת נט"ש חא"ע סי' צ"ג לק"מ עיי"ש ותבין אף גם הרי בנ"ד אין זה בגדר שינוי כלל דכל שינוי הלשונות הם רק לשופרא דשטרא וע' תוס' כתובות ק' ע"ב ד"ה אגרת בקורת בשם ר"ת שרגיל לפרש מ"ש איגרות שו"ם ואגרות מזון דקרי כן למה שהב"ד שולחין אגרותו לב"ד אחר לשום ולמזון לפלוס וגבי בקורות א"א לפרש כן והביאו גם מהא דכותבין אגרת מרד ע"ש ועיי' תויו"ט פ"א דב"מ מ"ח דלפי' הרע"ב שם נקט אגרת לפי שרגילים לפרסם זה לרבים ע"ש וא"כ ה"נ י"ל כן ועוד שהרי יסוד לשון ג"פ הוא ממש בתרגום ספר כריתות גט פטורין והרי בישעי' נ' אי זה ספר כריתות וגו' ובתרגום יונתן אי דא הוא אגרת פטורין וכו' הרי שגם איגרת מתפרש ובירמיהו ג' ספר כריתות, ובתרגום כמה דיהבין אגרת גט פטורין ומשליחין וגם מאמר הבעל ה"ז גיטך וכו' מעיד על הכתוב בו שכן הוא פירושו ולכן הדבר פשוט דבדיעבד כשר.
אולם ענין דיעבד בנתן הגט ולא נשאת עדיין ואפשר בגט אחר יש בו מחלוקת כמ"ש בשד"ח מערכת גט סי' ל' מכמ"ק בזה ולפלא שלא הביא מדברי הב"ש סי' ק"ל סק"ד דאם כבר ניתן מקרי דיעבד ואף שלא נשאת תנשא לכתחלה ובשו"ת חא"ש סי' קי"ז הוכיח כן מדברי מהרי"ו וב"י וד"נ ושגם בדאפשר בגט אחר מיקרי דיעבד ובהגהות ד"ח השיג עליו ואני מצאתי בתשו' מהרמ"ל סי' ק"א שפסק ג"כ להקל ובפרט אם הבעל כבר נשא אחרת ואם יצטרך ליתן גט אחר יהי' זילותא בב"ד ולעז בוודאי מיקרי דיעבד כמ"ש בחמ"ח סי' קכ"ו ס"ק כ"ד ובתשו' שארית יוסף סי' ל"ו ומ"מ הכל לפי הענין וכדמוכח מדברי הס"ש שהובא בט"ג ש"א אות מ' סוס"ק כ"ט ע"ש ותבין ועכ"פ בנ"ד שאין בו חשש כלל בוודאי יש להקל בדיעבד אחר שניתן גם בדאפשר בגט אחר.