ב"ה ו' עש"ק יתרו תרמ"ה ברעזן. להרב מו"ה צבי פרידמאן בק' בערעגסאז באונגארין
מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניו בראובן שקנה בית וחצר מעכו"ם זה כמה שנים והי' גדר ישן ומקולקל סביב חצירו ואח"כ בנה בית על מקום הגדר ממש וגם פתח חלונות לחצר נכרי הסמוך לשם שהי' מושכר לשמעון וש' מיחה בו שיסתום החלונות והשיב לו לאו בע"ד דידי את כי שייך לעכו"ם ואח"כ קנה ש' השוכר הנ"ל את החצר מהעכו"ם ואח"כ פתח ר' עוד חלון לחצר ש' ומיחה בו איזו פעם בלא עדים ואחר י"ג חדשים העמיד ש' ב' עמודים עם קרשים נגד החלון וגם הביא ש' משרי העיר את האינזינירער למדוד החצר שקנה מהעכו"ם ע"פ המאפע ונמצא כי מקום הבנין של ר' עומד ברשות ש' ותובעו שיסתור כולהו ויחזיר המקום הנ"ל ור' טוען שהוא עשה כפי ד' העכו"ם שמכר לו והראהו הגדר העומד שם ומדוע לא מיחה בו העכו"ם מוכר של ש' עכת"ד השאלה. ורו"מ הביא ד' הרמ"א סי' ש"ס דבקרקע לא עשו תקנת השבים ובפ"ת הביא בשם מבי"ט דבשוגג א"צ לסתור והמל"מ חולק וצידד רו"מ דהמל"מ דחולק היינו היכי דהו"ל למידע אבל בנ"ד כ"ע מודו וסגי שישלם לו שיווי המקום עכ"ד והנה בגוף הדין יעוין בשע"מ לח"מ שהביא ד' המל"מ ומסיק דתליא בפלוגתא דסי' רע"ד בהג"ה וא"כ הרי בקרקע ג"כ קיי"ל דהמוחזק י"ל קים לי כמ"ש בתומים בקת"כ סי' קצ"ו ונה"מ בדיני תפיסה סכ"ב וע' בשו"ת שו"מ להג' מלבוב מהד"ק ח"ג סי' ר"ח שלא הביא ג"כ ד' השע"מ אבל מלבד זה הרי מבואר בסי' קמ"ו סעי' ו' דהבא מכח מוכר טענות לי' וגם חזקה בלא טענה מהני וא"כ ה"נ טענינן לראובן שהעכו"ם המוכר שלו קנה המקום מן העכו"ם השני מוכר של ש' בכסף וחזקה שבנה שם הגדר שלו ואולי גם שטר הי' לו ואבד ואף שלא נכתב בהמאפע אין מזיק כלל ואף דגם ש' הוא לוקח הרי מבואר בטוח"מ סי' ק"ח בזה ב' דיעות אי טענינן ליורש נגד יורש והטור הסכים להראב"ד דגם בכה"ג טענינן ודברי הש"ך שם סקי"ז תמוהים כמ"ש האורים סקל"ה וכן מצאתי בשו"ת פרח מט"א ח"א סי' קכ"ד שפסק בדין לוקח נגד לוקח דהמוחזק י"ל קים לי וא"כ א"צ ר' לסתור בנינו וגם א"צ לשלם לו כלל וע' תשו' פרח מט"א שם סי' כ"ו דהיכי דאיכא הוכחה ורגל"ד לכ"ע טענינן ללוקח נגד לוקח ע"ש וה"נ בנ"ד.
ובדין החלוק הנה מכח החלון שפתח בזמן שהי' של עכו"ם הרי מבואר בב"י סי' קנ"ד בשם הג"א דהיכי דשניהם באים מכח עכו"ם לכ"ע בדיניהם דיינינן לי' בין ליפות כוחו בין לגריעותא וכ"ה במח"א הל' ריבית סי' מ"ד וכ"ה בתשו' ב"ח סי' כ"ו והגם דבתשו' מבי"ט ח"א סי' צ"ו מוכח להיפוך אבל במחכת"ה לא הביא כלל ד' הג"א וגם בלא"ה דבריו שם צע"ג ואכ"מ וע' בתשו' פרח מט"א ח"א סי' ס"ו מ"ש ע"ד הג"א בזה אך דז"א דבנ"ד הרי ר' הישראל פתח חלונו לחצר העכו"ם וזהו דין המבואר בסי' קנ"ד סי"ח ואף דמחאת ש' בעוד שהי' החצר של העכו"ם אינו מחאה כלל מ"מ יוכל לבנות בפני החלון כמ"ש הרמ"א שם אך דיש לעיין אם החזיק ר' במה ששתק ש' אחר שקנהו מהעכו"ם וד"ז מבו' בשו"ת פרמ"א ח"א סי' כ"ו ומסיק דהעיקר לדינא דמהני חזקה של ג"ש לשי' רוב הפוסקים אבל מ"מ בנ"ד שכבר בנה ש' כותל בפני החלון יל"ע אם יכול הוא לומר קי"ל להיפוך וג"ז מבואר בתשו' מהרי"ט ח"א סי' קי"ד וסי' קל"ב דכבר זכה בעל החלון אבל אני בחיבורי כת"י לחו"מ הארכתי לדחות כל דבריו והעלתי. להלכה דבעל הכותל מיקרי מוחזק כיון דלא נפסק הדין ע"פ ב"ד וע' בח"מ סי' רס"ח בשם תה"ד וש"ך שם והוכחתי כן בכמה ראיות ואכמ"ל – ובפרט החלון שפתח ר' לחצר ש' אחר שכבר קנה ש' החצר ומיחה בו ש' אף שלא הי' עדים במחאה הדבר פשוט דכיון דמיחה בפניו וליכא מחילה א"צ למחות בכל רגע ולא דמי להא דסי' קמ"ו ס"ה דצריך שלא יעברו ג"ש דהכא דהוי רק משום מחילה כיון שגי"ד שאינו מוחל לכ"ע בעינן חזקת ג"ש ולכן הדין עם שמעון בזה.
ובגוף דברי המבי"ט ומל"מ הנ"ל הנה בס' נת"ע על הסמ"ק ל"ת קנ"ג הביא מהש"ס דב"ב מ"א ונימוק"י שם וע"ש ריש ע"ב דמוכח כהמבי"ט דאל"כ אמאי א"ל זיל שלים ולא אמר לסתור הבנין אבל לעיל ע"א מדא"ל ר"נ זיל הדר מוכח להיפוך ובע"כ דבעובדא דר"כ נתרצה חבירו לקבל תשלומין גם י"ל דזיל שלים היינו להחזיר הקרקע וכ"מ מלשון רשב"ם ד"ה א"ל מהדר מיד וכ"ה ברא"ש שם.