למחו' הרב הה"ג חו"פ מו"ה יצחק אייזיק ווייס נ"י מספינקא
ע"ד שאלתו אם מותר לשתות מים בליל יו"ט קודם קידוש כשיושב בסעודה מבע"י וחשכה ורוצה לברך בהמ"ז אלא שרוצה לשתות מים.
והנה מה שהאריך בדברי רמב"ם שבב"י סי' רע"א ודחה ראיות הרשב"א לנגדו אין לי עסק בזה אחרי הרשב"א והה"מ והגמי"י בשם מהר"ם וטור ושו"ע פסקו לאסור ולא הובא דברי רמב"ם בשו"ע כלל כבר נודע שאין לצרף לשום ספק דיעה שלא הובא בשו"ע ומהגם שהרי ברמב"ם עצמו יש ב' נוסחאות והוי ספק איך יעלה על הדעת לצרף דבר זה כלל ואני מוסיף שהרי גם בר"ן פע"פ מבואר דגם מים אסור לשתות קודם קידוש וכן מצאתי בתשו' הרא"ש כלל כ"ה דין ב' מפורש דאסור ולא הביאו שום דיעה להקל כלל ובפע"ח ונגיד ומצוה מבואר דאפי' ביה"ש דע"ש אסור לשתות מים מדינא מפני חובת קידוש.
ומה שהאריך בדין יו"ט הנה זה רבות בשנים כתבתי בענין זה תשו' לקאלימייע ושם העירותי ג"כ די"ל דתליא אם יו"ט קובע למעשר והבאתי ג"כ מדברי המאירי ושעה"מ פ"ה ממעשר הכ"ב ומ"ש עליו וגם משעה"מ וטעה"מ פ"ז מסוכה ה"ז ודברי ר"א ותניא וש"ל שבא"ר וברכ"י ושע"ת סי' קל"ח וסי' תרל"ט שהביא רו"מ וגם הבאתי מדברי ב"י סי' קס"ח בד"ה טרוקינין וכו' דמוכח דיו"ט אינו קובע וכהפנ"י וצל"ח ביצה ל"ו והבאתי מתשו' מהרי"ל שרש קע"ו בשם מרדכי פ' כל כתבי דמוכח דמותר לאכול בסעודת יו"ט פחות מכביצה חוץ לסוכה ול"א דסעודת יו"ט משוי לי' קבע וע' בב"י סי' תר"מ שרמז לדינו של מהרי"ל שנשאל לענין סעודת מילה אבל לא הביא את הנ"ל אבל הנה בתשו' מהר"ח א"ז סי' ע"א אחרי שכתב דסעודת שבת ק קובע וגם פת הב"כ צריך ברהמ"ז (והוא כדעת כת"י קדמון שהובא בברכ"י ושע"ת סי' קס"ח) סיים דמ"מ לענין סוכה אינו קובע כיון דבעינן תשבו כעין תדורו א"כ אין ראי' מדין סוכה והבאתי מתשו' הרא"ש כלל כ"ה דין ב' הנ"ל שכ' וז"ל וששאלת אם מותר לשתות מים בלילי שבתות ובלילי ימים טובים קודם שיקדש דע שהוא אסור ולא דמי להבדלה דאמרינן פע"פ ק"ה דבי ר"ת לא קפדי אמיא דשאני אפוקי יומא מעיולא יומא דשבת קובעת וכו' והכי אמרינן פע"פ סבור מיני' כשם שקובעת וכו' הכי א"ר להבדלה אינה קובעת וא"צ להפסיק אם התחילו לאכול אבל לשתיי' דשיכרא וחמרא מפסיקין אבל לא לשהיית מים ומשמע אבל שבת דחמירא מפסיקין אם התחילו לאכול וצריך לפרוס מפה ולקדש גם אסור לשתות מים עכ"ל הרי שנשאל גם ביו"ט והשיב בסתם שהוא אסור ובע"כ דס"ל דכשם דשבת קובע ה"נ יו"ט או דכיון דתקנו גם ביו"ט קידוש דינו כבשבת ואחרי שהדבר מפורש בתשו' הרא"ש מי יבא אחריו.
וגם בגוף הדבר שהמציאו דשאני שבת דכתיב בי' עונג משא"כ יו"ט דכתיב בי' שמחה הוא תמוה דיו"ט עדיף דכתיב בי' נמי שמחה דעדיף מעונג וגם ראיתי בהגהת יד שאול ליו"ד סי' של"א ובשי"מ מ"ד ח"ב סי' ר"א שהביא מתוס' יבמות צ"ג וגיטין ל"א דמפורש דגם ביו"ט איכא משום עונג וכ"נ להדיא מהרמב"ם וב"י או"ח סי' תקכ"ט ומאז העירותי מזה בתשו' הנ"ל וגם תמהתי בתשו' הנ"ל ע"ד צל"ח שכתב דביו"ט דכתיב בי' שמחה לא סגי בסעודת ארעי ותמהני שהרי בשבת בעי' כזית או כביצה כמ"ש בדרישה סי' רצ"א וכן ביו"ט. והבאתי מהר"ן פ"ג דסוכה דמפורש כן ורמזו במג"א סי' קפ"ח וגם הבאתי מבעה"מ דפסחים פ' אלו דברים שחילק בין יו"ט א' של סוכות לשאר יו"ט וכל זה נגד דברי צל"ח וגם דחיתי ראיות הפ"י בתשו' הנ"ל ואכמ"ל ומ"ש בשם א"ר שהביא בשם בה"ג דמייתי מקראי גם ליו"ט והברכ"י הביא ממכילתא פ' יתרו יו"ט מנין ת"ל אלה מועדי וכו' יעוין בא"ז הל' ערב שבת סי' כ"ה הביא ג"כ לשון בה"ג הנ"ל מוכח דשבת ויו"ט שוים הם דבכולהו אסמכו רבנן אקראי להזכירם על היין וסיים וז"ל, ואע"ג דמדכר בקידוש צריך לאדכורי בתפלה ובהמ"ז מ"ט זכור וזכרת תרין קראי כתיבי ואותן מועדות ילפי משבת מה שבת בתפלה ועל הכוס אף ביו"ט בתפלה ועל הכוס עכ"ל ומצאתי בתשו' מהרי"ל סי' ל"ג שהביא בשם מהר"ש שהי' מורה לאכול בער"ה ביום ומהר"א מווינא כתב יש שאין אוכלין ביום כדי שלא יוסיפו מחול על הקודש בהאי יו"ט משום דיומא דדינא הוא וכמדומה שכן הורה מהר"ם ועל טעם זה תמהתי דהא כבר קדשוהו בתפלה ושמא על הכוס עיקר דהוא מדאורייתא עכ"ל הרי דס"ל דהוי מה"ת וחמור מתפלה וס"ל דל"ה אסמכתא אלא מה"ת ממש ואולי ס"ל כהסוברים דגם בשבת הוי מה"ת על הכוס וע' במט"א סוסי' תקפ"א מ"ש בזה ועמג"א סי' תקצ"ז ס"ק ג' בשם תשו' מהר"ם דמבואר דס"ל דקידוש יו"ט דאורייתא אפי' של שחרית (ובזה יש לפקפק במ"ש הב"י סי' רפ"ט ראי' ממהר"ם דלא כהראב"ד לענין טעימה קודם קידוש של שחרית ולפמ"ש מהר"ם לשיטתי' משא"כ לדידן דהוי רק מדרבנן כמ"ש המג"א שם) ומזה נראה דס"ל דקרא לאו אסמכתא בעצמא נינהו ולכן יפה כ' המג"א רסי' רע"א דבקידוש יו"ט יש לו דין שבת וגם המקילים בקידוש שחרית היינו משום דאין לו אסמכתא בקרא משא"כ קידוש ליל יו"ט דאסמכינהו אקראי דחמור משאר מילי דרבנן כמ"ש התוס' בעירובין ל"א ע"ב ד"ה כאן ותי' גיטין ו' ע"ב ד"ה עירבתם ע"ש ועלח"מ פי"ב מעכו"ם הלכה י"ב דלחד גי' ברמב"ם קידוש שבת ויו"ט דאורייתא ונשים חייבות בו ע"ש.
וגם מ"ש רו"מ עפי"ד הר"ן פ"ג דסוכה ופ"ק דשבת דבדרבנן אם התחיל בהיתר אינו פוסק כבר הביא בעצמו מש"ס דפסחים דף ק' וק"ב דמוכח דגם ביו"ט פורס מפה ומקדש וגם יעוין בט"ז סי' הרנ"ב ס"ק ד' דלא קיי"ל כהר"ן ועוד שהרי גם בדאורייתא אם התחיל קודם ח"ש אינו פוסק לשי' הר"ן ואפ"ה לקידוש פוסק וה"נ בקידוש דרבנן ולכן איני רואה שום יסוד להקל בנ"ד וגם מפשטות לשון תשו' הרא"ש נראה דגם בהתחיל פוסק ופורס מפה ומקדש וגם אסור לשתות מים והגם דיש לדחוק דמ"ש גם אסור לשתות מים הוא דין בפ"ע מ"מ צ"ע להקל בלא ראי' ובפרט שאינו שעה"ד שהרי יוכל לקדש מיד כנלע"ד,