להרב וכו' מו"ה אברהם בוימוואל נ"י מו"צ דק מאשציסק
מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניו בעסק השידוכין ששידך ר' יעקב את בתו להבחור מאיר בן צבי בתנאים ועתה ממאן החתן ובא בטענה שנודע לו קול ורינון מאנשי עיר פ' בקלא דלא פסיק כי כאשר היתה אשת ר"י אמה של הכלה בעירם בלא בעלה לסיבת ריב וקטט ערך י"ג שנה זינתה תחתיו וילדה בנים ובנות ובתוכם גם המשודכת הנ"ל ולא יחפוץ להשחית זרעו בלזות שפתים וש"ר ור"י אומר כי הגם שנפרדה מאתו משך זמן הנ"ל בכ"ז באמצע משך זמן הנ"ל נסע לשם כמ"פ ואויבים אפקוהו לקלא והמשודך טוען שלא נודע לו מי ומי הוציאו הקול ולא יתרצה לבזות נחלתו ורו"מ הביא דברי הח"ס סי' קל"ד דס"ל דבעינן לברר ע"י עדים כמ"ש הפת"ש בשמן וכן אמר ח"א בנ"ד ורו"מ צידד דסגי בקול ורינון בעלמא וגם אם לא נאמין על המשודכת חשש ממזרת מ"מ הרי בזינתה אמה הוי פגם גדול והביא מהכנה"ג א"ע סי' נ' הגה"ט אות כ"ו שפסק דא"צ בירור אלא סגי בקול ורינון לבד ומאז כתבתי במכתבי לח"א מקהלתכם מדברי מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' מ"ח שהביא מהא דיצא עליו עסיקין דכל זמן שלא החזיק לגמרי יוכל לבטל המקח ועוד מכמ"ק וגם בתשו' אבן השהם סי' מ"ו באמצע התשו' הובא שם דין יצא קול על המשודכת שנתקדשה לאחר דגם אם עפ"י דינא אין ממש בהקידושין יוכל החתן לבטל השידוך בלא קנס וכן אם אמרו עליו איזו פסול והסכים עמו הגאבד"ק אמשטרדם והגאבד"ק מיץ וע"ש סי' ל"ו ל"ז ל"ח ובתשו' עבוה"ג סי' ל"ד נראה קצת דדוקא אם לחד דיעה איכא בקידושין ממש או שצריכה גט אז יוכל לטעון קים לי ע"ש אבל י"ל דלרווחא דמלתא כ"כ וכיון שהמהרי"ט וכנה"ג ואה"ש פסקו כן להדיא והח"ס לא ראה דבריהם בודאי יוכל המשודך לבטל השידוך אם יקב"ח שעי"ז מאוסה בעיניו בלא ערמה אחרת.
אך שר"י טען שאויבים אפקוה לקלא והנה בד"ז הארכתי בתשו' והבאתי מדברי הגמ"ר סופ"ב דיבמות דבדאיכא אויבים גם מספק תלינן דאויבים אפקוה לקלא וכ"ה בק"נ על הרא"ש שם אות נ"ח בשם רש"ל וכ"ה בתשו' שב יעקב סי' ו' ובכנה"ג אה"ע סי' י"א הגה"ט אות ח' בשם מהריב"ל ועוד כמה שו"ת וכ"ה בתשו' רח"כ סי' י"א בשם תשו' רמ"א ותשו' ב"ח אבל כבר העלה בתשו' הש"מ סי' ס' דרך ב' נתיב י' דלאו בכל אויבים תלינן ולא סגי בקצת שנאה וגם מוכח מהרמב"ם פכ"ד מסנהדרין הלכה ה' דבעינן עכ"פ אויבים ידועים שמוציאים עלי' ש"ר וגם מ"ש מהרי"ק שורש קפ"ד דאין לחוש לעדות אשה היינו בדאיכא רגל"ד שהשיאה עצה לר"א לומר וכו' וע"ש ובכה"ג מיירי גם בתשו' ב"א חיו"ד סי' א' ועוד דהא מהרי"ק הביא שם מהא דנדה ס"א דלמיחוש מיהו בעי ללישנא בישא אלא דמ"מ אין לעשות שום מעשה אבל בנ"ד דהוא בא לפטור א"ע מהקנס שפיר יוכל לטעון דחושש להש"ר ועוד דבנד"ד איכא רגל"ד דכיון שנסעה ממנו ע"י קטט והיתה בעיר אחרת י"ג שנה אם איתא שנתפייסו בנתים היו לה ליסע עמו לביתו כדרך כל בנות ישראל ואיך נתפייסה לשמש עמו ולהתעבר פעם ושתים ולדור בעיר אחרת בלא בעלה והיכי דטוען מאוס ויש אמתלא או רגל"ד נאמן דלא גרע כח האיש מכח האשה דמבואר בתשו' מהרי"ו ורמ"א יו"ד סי' רכ"ח סעי' כ' וש"ך ס"ק נ"ו דכל זמן שלא נשאת מהני טענת מאוס באמתלא להתיר החרם ושבועה בלא דעתו וגם החולקים על הרמב"ם בטענת מאוס וס"ל דאין כופין לגרש דוקא אחר נשואין משא"כ קודם נשואין ע"ש וע' בתשו' ח"ס יו"ד סי' רכ"ו שהעתיק לשון מהרי"ו בזה וכבר כ' הראש בתשו' דלא גרע כח האיש מכח האשה והובא בטור אהע"ז סי' קי"ז וה"נ בנ"ד ולכן אם יקב"ח שאין בזה ערמה יוכל לבטל הקשר ופטור מהקנס.