ב"ה ד' שמות כ' טבת תרמ"ה ברעזן. להרב הה"ג מו"ה שמעון צבי ווייגר נ"י אבד"ק קריפטיש
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדין השו"ב ר"מ שנאסר מכמה רבנים זה ערך שנה ומחצה ואח"ז הביאו את הרב מסקאלי והרב מבארשטשוב ויצא הפס"ד שלא יבדוק ר"מ בדיקת פנים עד זמן אשר יהי' נראה להם לחזור ולהכשירו ובבדיקות חוץ יהי' עם ר"ז יחד ולהראות סכינים זל"ז בכל יום וגם ר"ז לא יבדוק לבדו רק כשלא יהי' ר"מ בביתי ואין להם להורות שום דבר הצריך ש"ח בלתי הרב ואין להם לסדר קידושין ובאם יעבור מי מהם יהי' דיני כחשוד לאו"ד להעבירו מאומנתו לעולם וכו' ונעשה בקגא"ס בין השו"ב הנ"ל ואח"ז במשך הזמן עבר ר"ז על הפסק ולא רצה לילך למטבחים של ר"מ ולא קרא אותו לבדיקות רק לקח את חתנו וגם אחר כמה התראות מהרבנים הנ"ל לא הועיל ועי"ז התיר הרב מסקאלי להשו"ב ר"מ שיבדוק לבדו כדין ב' שנשבעו זל"ז ועבר האחד המבו' ביו"ד סוסי' רל"ו ורק באופן שבאם יהי' סרכא לא יסירנה רק בבית הרב וכו' ואח"ז התיר הרב מבארשטשוב גם את השו"ב ר"ז שיבדוק לבדו כיון שכבר הותר ר"מ לבדוק לבדו – ורו"מ פקפק דבנ"ד כיון דניתקן רק לטובות בני העיר ולמוגדר מלתא דאסורא אין לו ענין לב' שנשבעו זל"ז כמ"ש בשו"ת ב"ש חיו"ד סוסי' ה' ואטו כיון שעבר א' כבר נתקנו חששו המכשולות שיוכל להתאוות עי"ז וגם הביא בתשו' מבי"ט ח"א סי' ל"ב דהכי דיש עוד זמן נמשך לקיומו גם בסירב א' לא נפטר חבירו והב"ד כופין את המסרב שיקיים ג"כ וגם א"א לבטל התקנה כזו למגדר מלתא כמ"ש הח"ס סי' י"ג והנה עתה רוצה ר"ז לחזור ולקיים הפסק ור"מ אינו רוצה עכת"ד שאלתו.
והנה דברי רו"מ טובים ונכוחים דודאי אין לו ענין כלל להא דסוסי' רל"ו וסברתו מבוארת בתשו' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' כ' באמצע התשו' במה שהביא מתשו' מהריב"ל שהחרימו ק' ארטא שלא יכנוס א' מהם בבית השרים ורבים עברו ופסק דלא הותר החרם עי"ז ונראה קצה מלשונו לחלק בין ח' לשבועה ומהרי"ט תמה וכ' וז"ל ואפשר שלא היתה כונת הרב ז"ל לחלק בנידון הרא"ש בין קיימו הדבר ע"י חרם או ע"י שבועה כו' אלא בא לחלק בין אותו נידון לנידון הרא"ש וסתמי סתמי קאמר סתם ח' נעשה לדבר שאינו ראוי לעשותו מצד עצמו דאית בי' איסורא או דנפיק מיני' חורבה ונזק לרבים והיינו אותו הנידון דק' ארטא וסתם שבועה לאסור דבר המותר מצד עצמו אלא ששניהם רוצים לישבע עליו כו' לפיכך אם עבר א' מהם חבירו מותר שזה הדבר לא הוקצה מחמת איסור אלא מחמת עצמן וע"ד כן נשבעו זל"ז ע"ד שיקיימו שניהם משא"כ בחרם שמחרומין משום שלא יבא לקהל תקלה בסיבה זו שהעובר עונו ישא והשאר יזהרו בעצמן וכו' עכ"ל וה"נ בנ"ד כיון שניתקן הדבר למיגדר מלתא דאיסורא איך יתכן לומר שכבר הותר כיון שאחד מהם עבר ואדרבא ראוי לאסור איסר על השו"ב ר"ז ולקנסו עבור זה ועכ"פ עתה שכבר חזר בו ר"ז ורוצה לקיים הפסק ודאי שחוזר האיסור על ר"מ כמקדם ול"ש לומר בזה הואיל ואשתרי אישתרי כיון דלא הותר כדין כלל וכמ"ש ובפרט כיון דעי"ז נתקפח שכירות של רו"מ וגם נגרם עי"ז סידור קידושין בלא דעת רו"מ ני' והסכמתו וכמה מכשולות נגרם עי"ז וגם כתבתי בתשו' לק' בוברקא דא"א לבטל תקנה כזו שנעשה למגדר מלתא דאיסורא והבאתי מסי' רכ"ח סכ"ח ובפר"ח או"ח סוסי' תצ"ו דנראה דתליא במחלוקת אבל בתשו' מהריב"ל ח"ד סי' ד' ותשו' אבקת רוכל להב"י סי' ר"י וסי' ר"ט ותשו' רד"ך בית י"ב מפורש דהלכה כהמחמירים והבאתי עוד מכמ"ד וגם מד' הח"ס סי' י"ג שרמז רו"מ, ולכן הדבר פשוט דאסור לשום א' מהם לבדוק לבדו ויהי' טובים השנים יחד כפי הפסק ואולם אם יש להתיר לר"מ בדיקת פנים אנכי מבחוץ ולא ידעתי מצב האיש אם מעשיו יקרבוהו או ירחקוהו.