ב"ה לכבוד תלמידי הרב הגדול וכו' מו"ה יהושע נ"י מפה"ק
לתשובת שאלתו אם יש לברך ברכה אחרונה על היין ומיני מזונות שטועמין בשחרית של שבת אחר הקידוש ורו"מ הביא מדברי הד"מ א"ח סי' קע"ז אות ב' שכתב ע"ד הרא"ש שהובא בב"י שם שכתב דברים הבאים לפני הסעודה כגון פרפרות ויין שבא לגרר ולהמשיך לסעוד הוי בכלל הסעודה ונפטרין בבהמ"ז וכ' הד"מ ונראה שדברי הרא"ש הם כשבאים לאחר שבירך המוציא עכ"ל ורו"מ תמה דהמעיין ברא"ש ימצא מפורש דמיירי קודם נט"י והמוציא ובאמת שדברי הד"מ צ"ע ומצאתי בפרישה רס"י קע"ד שכתב ג"ה דהרא"ש מיירי קודם סעודה ורמז לסי' תע"ד ושם הביא בב"י בשם תשו' הרא"ש דבפסח אינו נוטל ידיו קודם קידוש וא"כ פשי' דמיירי קודם נט"י והמוציא ובגוף שאלתו הנה בנש"א כלל מ"א מחלק דבאוכל ממין זה בתוך הסעודה א"צ לברך עליו ברכה אחרונה קודם סעודה אבל אם אינו אוכל ממין זה בתוך הסעודה צריך לברך אחריו ע"ש באורך והמעיין ברא"ש פע"פ סי' כ"ד במ"ש ועוד דאם איתא דיין שלפני המזון טעון ברכה לאחריו וכו' א"כ כשיש לו יין נמי בתוך המזון וכו' עכ"ל ימצא דמוכח דאין סברא לחלק בזה אך דהנש"א הביא מהרשב"א שהובא בב"י סוס"י קע"ז שחולק על הרא"ש וס"ל דמה שאכל קודם סעודה אף שמעוררין תאוות אכילה צריך לברך אחריו והביא מהירושלמי פכ"מ דפליגי בזה אמוראי ודעת רבנן דמאן דאכיל סולת ובדעתו למיכל פיתא צריך לברך אחריו ובב"י בשם מהרי"א דמיירי קודם נט"י וע"ז מסיק די"ל לחלק בין אם אוכל ממנו תוך הסעודה או לא א"כ אין ראי' מהרא"ש דלשי' הרא"ש דא"צ לברך אחריו באמת אין חילוק משא"כ לשי' הרשב"א וע' בס' תוסי"ר לא"ח סי' ר"ח סי"ז מ"ש בדברי הירושלמי אלו ולא ידע מדברי הרשב"א וב"י הנ"ל ובגוף דברי הרשב"א גם בפי' חרדים על ירושלמי שם נמשך אחר פירושו אבל במרה"פ שם רמז למ"ש שם לעיל סוף הלכה ה' לדחות פי' הרשב"א ולא נמצא במרה"פ שם כי רמז להקו"א ולא נדפס וכפי שהעתיק כאן בקיצור נראה ג"כ עיקר לברך ברכה אחרונה אבל לשי' הרא"ש צ"ע וי"ל דגם הרא"ש מודה דפת הבא בכסנין אינן באין לגרור ולעורר תאות אכילה וגם הרא"ש מודה דצריך לברך אחריו ובנש"א שם כתב דאם אין בדעתו לאכול מיד לכ"ע צריך לברך ב"א ובכה"ג מיירי עובדא דהר"ך שהובא במג"א סי' רס"ט ע"ש ולפ"ז הי' נראה דנכון שיפסיק מעט ויצא ממקומו ויוכל לברך ב"א וע' תב"ש סי' י"ט סקי"ז ושע"ת או"ח סי' ח' סקי"ב וע"ש עוד בתב"ש ס"ק כ"ז ובפרט בשבת דלשי' של"ה שהובא במג"א סי' רט"ו סק"ו דמותר לגרום ברכה שא"צ כדי להשלים ק' ברכות ואף שהמג"א חולק עליו יעוין באהעו"ז סי' רי"ב שהחזיק בדעת של"ה וגם בא"ר רסי' ר"צ תי' דברי של"ה אבל בהגהותי לאו"ח שנדפסו עם ס' אר"ח החדש סי' רמ"ט הבאתי מכמ"ק ע"ד הד"מ בשם ר"ק ושם הבאתי מהתוס' פסחים צ"ט ע"ב ד"ה סמוך וכו' דקודם סעודה כל מה שטועמין גורם פתיחת האצטומכא לאכילה א"כ י"ל דעדיף טפי שלא להפסיק בין קידוש לסעודה אם טועם פת הב"כ ולשי' הרא"ש אין לברך אחריו אך לפמ"ש שם טעם אחר להקל בזה אין חשש ועכ"פ אם אינו עושה הפסק יש לברך בריך רחמנא דלשי' כמ"פ אין בזה חשש ברכה לבטלה וע' תשו' מהרש"ם ח"א סי' ר"ה מ"ש בזה.