לח"א היושב בארץ צרפת
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שיש שם מקוה שנעשית ע"פ השגחת רב רעפארמי ואין שום עד כשר שיעיד איך נעשית והממונה על המרחץ דרעקטור] אמר שהמים נמשכים ויוצאים ממעין היוצא מן ההר הרחוק משם ועשו אצל המעין תיבה מן צימענט ושם מתקבצים המים ומשם נמשך דרך סילונות של ברזל תחת הארץ ובאין למקום המקוה ורו"מ ראה איך שהמים היוצאים מן הסילון נופלים על כבש מדרגת] בנוי' מצימענט רחבה עשרה טפחים ומשם יורדים ונופלים אל המקוה הבנוי' מצימענט וקאכליס ושאל אם מותר לנשים לטבול בהו
הנה לפע"ד אם כי אין נאמנות להדרעקטיר אשר מסתמא הוא חשוד באסורים בכל זה כיון דע"פ רוב במקומות כאלו מקפידין שיבואו המים ממעין וגם אם יש לספק אולי אצל המעין נעשה באזעהן של ברזל וכדומה ולא של צומענד א"כ נעשו שאובין מ"מ יש להקל כיון דלשי' רוב הפוסקים גם שאובין שהמשיכוה כולן רק מדרבנן ובנ"ד אף שעברו המים ע"י סילונות ברזל המקב"ט ואולי לא נעשו מתחלה ע"מ לשמש עם הקרקע ובכה"ג ל"מ חיבור לקרקע כמ"ש בתשו' נו"ב מהד"ת מ"מ כיון שאחר כלות הסילון יש כבש רחבה של למענד והמים עוברים עליו טרם בואם למקום המקוה יש להקל ובפרט כיון שיש ג"כ ספק אולי נעשו הסילונות ע"מ לשמש בקרקע ובגו"ט סי' ט"ו ור"מ שיק סי' קצ"ז כ' דע"פ רוב נעשין לשמש בקרקע ובפרט דאם המים באין ממעין לשי' הרא"ש שבסמ"ט אין פוסל כלל ועכ"פ הוי רק ספק בדרבנן ויש להקל.
אבל דא עקא שהסתימה למטה שלא יצאו המים הוא בודאי של ברזל שכן עושין כל הפאנטילען גם במדינתינו גם לצורך כלים ולא נעשו מתחלה ע"מ לשמש בקרקע א"כ הוי דבר המקבל טומאה ותליא במחלוקת הרשב"א והרא"ש שבש"ע סעי' נ' והמחבר הביא דעת המחמיר בסתם. ומי יערב לבו להקל בזה ואף שגם בס' האשכול סי' ס' פסק כהרא"ש להקל מ"מ א"א להקל למעשה וכ"ה בתשו' רשד"ם יו"ד סי' קצ"ח וא"ל שמחובר בשלשלת לכותל אין החיבור לבד מועיל אא"כ נעשה מתחלה לשמש בקרקע, ואף שהח"ס סי' רי"ח העלה דברזא של מתכות אינו מקב"ט, אבל כבר חלק עליו בס' גידולי טהרה סי' ט' וגם בתשו' מהר"ם שיק סי' ר"ד הסכים עם התוי"ט והביא ראי' לדבריו וכ"ה בתשו' כתב סופר סי' ק"א וחולק ע"ד אביו.
אבל מ"מ כיון שהוא שעה"ד יש לצרף דעת הח"ס הנ"ל לספק עכ"פ ובפרט שגם בתשו' מהר"י אסאד חיו"ד סי' ר"ז החזיק בדעת הח"ס גם אחרי רואו דברי התוי"ט וכיון שיש ספק אם כהרשב"א או כהרא"ש ושמא כדעת הח"ס ומהרי"א הנ"ל וגם יש לצרף מה שמחובר למעין דלשי' הרא"ש שהוא דעה א' בסתם בסעי' מ"ט אין חשש ולשי' הש"ך ס"ק ק"ה גם בנפסק ההשקה כשר דלא כהגהת פרישה ואף דבשו"ת ב"ש ח"ב סי' מ"ו פסק כהגהת פרישה ודחה ד' הש"ך מ"מ חזי לאצטרופי לס"ס אבל רק באופן אם הפאנטיעל מחובר להשלשלת בחוזק שא"א לשלפו וכן השלשלת להקרקע מחובר כן דאיכא נמי צירף חיבור לקרקע אבל באם אפשר לשלפן א"א להקל מטעם הנ"ל.
ובעיקר הדבר אם באפשר לברר ע"י שיסע למקום יציאת המעין מן ההר ולראות הבאזעה"ן העומד שם אם הוא נעשה מצימענד ולא של ברזל וכדומה בודאי מהנכון הוא דכל דאפשר לברורי מברינין כנודע