עי' מפתחות. להרב מו"ה אלטער מק' וואהארנא פלך אומאן בארץ רוסיא
מכתבו הגיעני וע"ד אשר שאל במה שנהגו המורים בנשפך חלב מעורב במים תחת קדרת בשר ורוטב דא"צ ס' רק כפי ערך המדומע של החלב בהמים והא יש לחוש שמא פלט הקדרה טעם בשר לחוץ על הכירה לתוך קילוח החלב ומים ונעשה הכל נבילה ויהי' צריך להיות ס' כנגד כל החלב והמים ורמז להפמ"ג א"א א"ח סי' קע"ג ושפ"ד יו"ד סי' צ"ג שכתב דהקדרה פולטת ג"כ ויפה העיר ונראה דהא בטבע נוח להבליע בכלי מלהפליט כמ"ש הט"ז סי' י' סק"ו בדעת הרשב"א ובתשו' א' הבאתי בזה מכמ"ק ודחיתי דברי הח"ד סי' ק"ה סקט"ו שכתב להיפוך וגם בבינ"א אות מ"ב הוכיח כמ"ש א"כ מתחלה מבליע החלב בתוך קדירת הבשר וברגע א' שהלך הקילוח ותיכף לקחו הקדירה משם אין לחוש שמא חזר והפליט ובפרט דגם בכלי לשי' כמ"פ אמרי' דברותח מיבלע בלע מיפלט לא פליט כלל ואף דאנן קיי"ל דדוקא מה שבולע אינו חוזר ופולט משא"כ מה שבלוע בו ממק"א מ"מ אין לחוש ברגע א' לכך כיון שבטבע הקדרה בולע תחלה (ועוד י"ל דכיון דבשאר איסורים לא אמרי' בלח בלח חנ"נ רק בב"ח א"כ טעם הבשר הנפלט מהקדרה ונכנס אל החלב המעורב במים אין נ"נ רק החלב עצמו שבמים אבל המים שבתוך החלב אין נ"נ אבל יש לפקפק בזה וקצרתי) ולפ"ז אם הקדרה שהתה אצל הקילוח שוב יש להצריך ס' נגד המים והחלב.
ומ"ש דלפי טעם המרדכי דבלא הדחה א' אין הבשר פולט דם כי ההדחה מרככת הבשר שיפלוט א"כ בנמלח בשר בכשא"מ בלא הדחה והי' מותר והרי אנו סומכים על טעם המרדכי בהפ"מ לק"מ דאף דבעינן ריכוך שיצא כל הדם מ"מ פולט מעט ופורש מל"מ.
ומ"ש עמ"ש בכנח"י סי' אות ז' ראי' דדם לבן כשהוא לח יש להמתין עד שנתייבש כדעת הב"ח מהא דיומא ו' ורו"מ דחה די"ל כדעת הח"צ דכשר לגמרי הלא הבאתי שם מדברי הר"ח א"ז שפסק דלא כהח"צ והוא רק קדמון שלא ידעו האחרוני' מדבריו אלא דמ"מ י"ל דאין לחוש לכך לזה הבאתי ראי' מהש"ס דיש לחוש לזה.