ומה
ששאל במה שנהגו הנשי' לערב בתוך העיסה קמח ער"ד עפי"ל ובתשו' ח"ס חלק ו' סי' י"ח האריך להחמיר בזה לענין הפרשת חלה כיון שאין טוחנין אותם בריחים רק כותשין אותן וא"כ בזה לכ"ע אין בילה ואין תקנה להפריש חלה מינה ובה וצריך לעשות עיסה קטנה ולדבקה בעיסה הגדולה וליקח אותה לחלה על הגדולה והעולם מקילין בזה ורו"מ צידד דדוקא ב"ב מיני' שנתערבו ואין היכר בין זל"ז שייך חשש זה אבל קמח ער"ד עפי"ל ניכר במשוש ומראה וא"א כלל שיהי' חתיכת עיסה מקמח הער"ד עפי"ל לבד ויהי' דומה לעיסת קמח חטים ואפי' אם יהי' רק רובה קמח ער"ד עפי"ל א"א לטעות בזה ולדמותן זל"ז כלל הנה דברי הח"ס הנ"ל ראית זה כמה וכעת אינו תח"י אבל גם אני מעלים עיני מזה מהטעם שכ' רו"מ והנח להם לישראל וכו' ובפרט דגוף חשש דאין בילה לפמ"ש הב"מ ביו"ד סי' ק"ט בשם תשו' א' דהוי רק מספק ולהחמיר ולא להקל א"כ י"ל דלענין חלה בזה"ז יש להקל ואולם כי מד' תה"ד ל"נ כן מ"מ יש לצרף ג"כ ד' הרמב"ם וכפי שביאר דבריו המהרי"ט ח"א סי' י"ח דכל דבר הדק ונמדד יחד יש בילה ודוקא פרוסות לחם שעומד כל א' בפ"ע בזה אין בילה וכדבריו מוכח בירושלמי פ"ה דדמאי ה"ל ה' וע' בגליון הש"ס שם ולכן אין למחות ביד המקילין וכמ"ש רו"מ.