להרב הגדול וכ' מו"ה דוד אלימלך שטורס- לויפער ני' האבד"ק דינאב
ע"ד שאלתו באשה א' שא"י ליטהר מפני שנתלחלח הכתונת במראה ברון הנוטה לשחור בלא שום הרגשת פהמ"ק ולא זובת דבר לח ויש לה וסת קבוע והרופאים אמרו שיש לה יבלת ומכה בהאם ומזה בא הלחלוח ואינה מרגשת שום כאב והגם כי בעיקר טעם הלחלוח לא השוו הרופאים אבל לדברי כולם לא בא מהמקור וכן אומרים המילדות הבקיאות גם נוסתה להניח עד בדוק בהאם כל ימי נקוים ויצא נקי אף שהכתונת נתלחלח מ"מ העד נקי עכת"ד השאלה.
והנה הדם היוצא בלחלוח הכתונת כיון שיוצא בלא הרגשה אין צוא אלא דין כתם כמ"ש הס"ט סי' ק"צ ס"ק צ"ג דאף דלרש"י ותוס' גם בלא הרגשה כיון שיצא מגופה הוי מה"ת מ"מ לדעת הרמב"ם ורמב"ן ור"ן והוי רק מדרבנן וכן. עיקר ע"ש ואני מצאתי גם בא"ז ה' נדה סי' שנ"א שפסק דגם בכה"ג הוי מדרבנן וע' בנח"א שבאשכול סי' מ"ש בזה ע"ד הס"ט ומצאתי גם בחינך מצוה כ"ז שפסק במכה גם בא"י אם מוציאה דם כמ"ש הרמ"א סי' קפ"ז בשם המרדכי וכ"ה בסה"ת סי' צ"ב וא"כ כיון דהרופאים אומרים שיש לה מכה וכבר כתבתי בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' כ"ד בשם הד"ח ושאר אחרונים דבזה"ז שרואים ע"י מראה שפיגעל לכ"ע נאמנים ובפרט דבדרבנן הובא בתשו' רח"כ בשם רב אחד דלכ"ע הרופאים נאמנים והובא בתשו' מהרש"ם ח"א סי' י"ג וה"נ בנ"ד, ושם הבאתי מתשו' מהר"ח א"ז דגם ממה שהדם משונה מדם וסתה יש הוכחה שאינו ד"נ וא"כ בנ"ד יש להקל וע"ש דגם במש"כ הש"ך דאין להקל עי' משה אלא שלא לאסרה לבעלה ולא לענין ז"נ מ"מ היכי דא"א לה ליטהר יש להקל גם בזה כמ"ש בתשו' שעא"פ ועוד כמה שו"ת ע"ש ומכ"ש בזה שהוא רק בדרבנן, וע' בשנ"ט להג' מהרש"ק סי' קצ"א תשו' ב' להקל ברואה בלא הרגשה דנוטה למראה שחור דבדרבנן הוי סד"ר ותחסי"ד הוא לכל העולם ע"ש עוד בזה.
ואני מוסיף דכיון שהוא רק חומרא מדרבנן דס' חומרת דחסי"ד רק מדרבנן כמ"ש המ"נ ודע"ת סי' נ"ג, ובדרבנן שהרי הוא בלא הרגשה והוי תרי דרבנן ואין להוצי' אשה מבעלה וע' תשו' מהרש"ם ח"א סי' מ"ו בשם תשו' הרע"א דבתרי דרבנן יש לסמוך ע"ד יחיד שלא להוציא אשה מבעלה, וגדולה מזו מבואר בש"ס דגיטין פ"ד ע"א דמשום גזירה לא מפקינין אשה מבעלה וע' בנימוק"י פ"ד דיבמות בסוגי' דקידש ג"ס דהבחנה בשם קצת רבותיו ואף דיש לחלק בין הנושאים מ"מ הבאתיו רק לדוגמא דלהגצי אשה מבעלה לא מחמרונין כילו האי ובנ"ד הוי תרי דרבנן אבל העיקר מטעם הקדום יש להקל בזה ולא נשאר אלא החשש דתוך ז"נ לשי' כמ"פ שלא בהרגשה סותר כמ"ש החוו"ד סי' קצ"ו והביאו רו"מ ובפרט בההפסק טהרה, אבל כפי שכתב רו"מ שהוא בודקת בעד ויוצא נקי אף שהכתונת מתלחלח כיון שהמראה של הלחלוח משונה מדם הוסת והיא רק נוטה לשחור נראה דלכ"ע אינו סותר ומיקרי שפיר הפסק טהרה וכן מצאתי בשו"ת מהרי"א תלוי ח"א סי' קמ"א שהעלה כן דבכה"ג אינו סותר וגם עולה לז"נ ע"ש ובכה"ג שא"י ליטהר לבעלה כלל יש לסמוך ע"ז שהרי הבאתי בתשו' מהרש"ם הנ"ל דגם להקל סומכים ע"ז כמ"ש בתשו' מהר"ח א"ז להדי' כן ומ"ש רו"מ דיש לחוש שמא הי' אדום ונשתנה י"ל דכיון דאיכא חזקה דהשתא שהוא רק נוטה לשחור אין לחוש שמא הי' מקודם באופן אחר כמ"ש הש"ש ש"ג פט"ז דבכה"ג אמרינן דחזקה כשעת מציאתן וע' קצה"ח סי' קי"ב סק"ו מ"ש ע"ד מהרי"ט בזה ואף דקיי"ל דכל שחור אדום הוא אלא שלקה היינו בשחור ממש אבל בנ"ד שהוא רק נוטה לשחור את"ל שהי' מקודם נוטה לאדום הרי מ"מ נשתנה ממראה דם נדה ממש שאיכא הוכחה שאינו מהמקור ומש"כ רו"מ דיש לחוש שמא הי' על הבגד דם גמור ונתכסה במראות אלו הנה בהפסקת טהרה הרי תלבוש כתונת נקי ותיכיף תבדוק ושוב תהי' בחזקת טהרה כמ"ש בתשו' מהרש"ם שם סוסי' מ"ג ושוב אין להחזיק יותר רעותא.
ומ"ש רו"מ מדברי החוו"ד סי' קצ"א סק"ח שחולק על הנו"ב בענין בדיקת המו"ך דשמא יצא דרך סדקין ע' תשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' ע"ה דזהו רק לענין להקל להלאה בלא בדיקה אבל ע"י בדיקה אין לחוש והא דנדה ג' היינו כשהמוך מלוכלך משא"כ אם הוא נקי מהני שפיר ושכ"ה בתה"א ועוד שגם החוו"ד מסיק דבדאיכא מכה אף שא"י אם מוצאה דם יש להקל כהנו"ב ואף דהתם מיירי במוך דחוק משא"כ בבדיקת עד מ"מ בנ"ד שהלחלוח משונה ממראה הדם לכ"ע אין לחוש שמא זב מהמקור והעד נשאר נקי ולכן לפענ"ד יוכל להתיר האשה לבעלה אם תפסוק בטהרה ותבדוק בראשון ושביעי ע"י העד ויצא נקי – ומהיכון שתלבוש בגדי צבעונין והגם שהח"ס סי' קס"א מחמיר בכתונת הרי בתשו' טטו"ד תליתאי ח"ב סוסי' ס"ג חולק עליו ואף דבתשו' מראה יחזקאל סי' נ' כתב דבכה"ג דאתחזק רעותא אין להקל, מ"מ בנ"ד שיש כמה צדדי קולא ושעה"ד יוכל להקל, ואף שהס"ט סקל"ו הניח בצ"ע אם להקל ע"י בגדי צבעונין אחר תשמיש יעו"ש סקצ"ג שהעלה להקל בזה וא"כ בנ"ד שרואית בלא הרגשה דדינ' ככתם כמש"ל ולא גזרו בבגדי צבעונן תלבוש גם החלוק של צבעונין ואף דב"ס לחו"ש הובא קצת פוסקים שבאם ידוע שיוצא מגופה גם בלא הרגשה אין להתיר בבגדי צבעונין מ"מ בנ"ד שהיא רק נוטה לשחור יש להקל והנלע"ד כתבתי.