ב"ה ו' בהעלתך תר"ס להרב הה"ג וכו' מו"ה בנימין שור נ"י אבד"ק קופין ברוסיא
מכתבו הגיעני וע"ד השאלה במקוה שנתקלקל היורה וטחוה האומנים בגבלות קוטה הנעשה מן קרייד ואח"כ ע"י רתיחת המים נימס הקוטה ונתלבנו המים ושפכוהו למקוה וטבלו בה נשים ולמחרתו נודע מזה.
והנה טרם בואי לחקור בדין הנ"ל אבאר מה שתמה רו"מ בדברי התוספתא שהובא בשו"ע סי' ר"א סכ"ט נפלו לו ג' לוגין יין כאלו לא נפל ומותר לטבול בין במקום היין בין במקום המים הי' שאוב והשוקו השוק במקום היין זה וזה לא טיהר וכו', ובר"ש פ"ז מ"ד הביא ג"כ התוספתא ופי' דמיירי שהיין לא שינה מראה המקוה ורו"מ תמה דכיון דל"מ השקה בעכצ"ל דהיין עומד בפ"ע ואינו מתבלבל ומתערב בהמים א"כ גם ברישא אמאי מותר לטבול גם במקום היין – והנה מ"ש לחלק בין נפל דרך שפיכה דמתבלבל ומתערב יחד משא"כ בנפלה ונשברה במקומה ושמצא אח"כ בבדה"ב שבב"י שכ"כ הנה גם בכ"מ פ"ו ממקוואות ה"י כ"כ ליישב דברי רמב"ם ושמה"ט ל"מ השקה לשאובין ובתשו' חו"י סי' ק"י נשאל בכל איסור שנפל להיתור לח בלח אמאי לא חיישינן שמא נשאר האיסור עומד במקום אחד כהא דפ"ק דמכות ואמאי מהני להתיר בדאיכא ס' והשיב דבאמת הסוגיא צריכה נגר להולמה והביא ג"כ מדברי הכ"מ הנ"ל ושמה"ט בתערובות הנופל דרך שפיכה יש להקל ואין לחוש שמא נשאר האיסור במקום אחד אלא שהניח בצ"ע דעכ"פ ע"י הטבילה שהאדם טובל במקוה חוזר ומתבלבל ע"י כניסתו וטבילתו ועלייתו ואיך נחוש שמא נשאר ג' לוגין במקום אחד וסיים דמי שכוחו יפה וקיים דברי חכמים וחכם גדול יתקרי עיי"ש ובלחה"פ ליו"ד בקו"א הביא מהראב"ן סי' כ"ח שכתב דהא דרפ"ק דמכות דווקא בטובל שם בשעת נפולת החביות אבל בטובל אח"כ כבר נתערב ונעשה מקוה מים וכשר וע"ש בקו"א סי' נ"ג מ"ש בזה ובריטב"א מכות שם ביאר דדווקא בים הגדול שמימיו מלוחים וכבדים ואין מים פשוטים מתערבים בהם דהמים המלוחים קוו וקיימו משא"כ בשאר מים עיי"ש וכ"ה באשכול ה' מקוואות סי' נ"ח בשם ר"מ הדרשן ובזה מתרץ שם קו' התוס' מהא דהמים מיטהרין בהשקה דשאני ים הגדול שעומד ואיני נמשך ומימי' מלוחין וכבידים לכן ל"מ השקה ע"ש ובטו"ז או"ח סוס"י תצ"ח העיר בהא דגבי לח בלח מהני ס' ול"ח שמא נשאר האיסור במקום אחד ובע"כ דנתערב הכל וע"ש בנת"ח אבל בטו"ז סי' תס"ז ס"ק י"ח בדין ירדו מים מחומצים לבור קודם פסח כתב דיש לחוש שמא נשארו למעלה דאף שנתערבו קצת מ"מ הם קוו וקיימי כאלו הם בעין והביא מהא דיו"ד סי' צ"ב דבלא ניער וכיסה אינו מתבלבל בכולו ובמש"ז שם כתב דביו"ד מיירי במקצת חתיכה חוץ לרוטב ונפלה שם הטיפה אבל בנפלה לרוטב א"צ ניעור כלל ע"ש וא"כ פשיטא שע"י טבילת האדם מתערבים המים ועי' בתב"ש סי' כ"ח ס"ק כ"ד הוכיח מהא דמכות הנ"ל שהדם הנשפך זעג"ז אינו מתערב כ"ז שלא ערבוהו בידים ובפרט דדם סמיך טפי ממים כדאיתא בשבת ע"ז והביא מנזיר ס"ד דמים עם אפר פרה עומדים ע"ג שאר מים משום דסמיך ודווקא טפת דם הנופל מתערב בדם שבגומא ע"ש ולפי דבריו י"ל בהא דתערובות לח בלח לחלק בין נפל טיפה לנפל הרבה אבל י"ל דדווקא בדם דסמיך יש לחלק כן ולפמש"ל בשם ראב"ן ובשם ר"מ הדרשן ואשכול וריטב"א אין משם ראי' ולענין יין הגם דעב ממים כמ"ש רש"י בברכות מ"א א' ד"ה כדי רביעית ותוס' זבחים פ"ח ע"א סוד"ה מדות וכו' מ"מ אינו עב כדם כמ"ש הרע"ב פ"ג דמכשירין מ"ב ועיין בירושלמי פ"ד דסוכה ה"ו נקב שאינו מוציא מים מוציא יין אבל כבר תמה בשו"ק ע"ש מ"ש בזה ועיין בנמוק"י יבמות פ' הערל שכתב דמ"פ אין מתערבים במים ואיכא למיתלי במקום דהסאה שנתן הוא שנטל ע"ש ועפי"ז י"ל דג"ל יין שנפלו למקוה כשטובל שם א"א שלא יתערבו במים ולכן שפיר טובל בהם אבל כ"ז שהיין עומד ולא נתערב בידים ל"מ ההשקה לענין שיוכשר מקוה השאוב מן המקוה הכשירה ומיושבים דברי הש"ע – וע"ע בתשו' ח"ס יו"ד סי' רי"ד באמצע התשובה בדברי האגודה וריטב"א ורש"י ותוס' ותשו' חו"י וע"ע בתשו' ברכת יוסף יו"ד סי' נ"א מ"ש בישוב דברי רש"י דמכות והעלה דבאמצע ל"מ השקה והוא נגד כל הפוסקים ואכמ"ל.
עוד עלה בלבי להעיר בזה מש"ס דחולין כ"ו רע"ב בדין תמד שלא החמיץ משוקו במים משהחמיץ אין משוקו במים ולרבא בטמאים מעיקרא ל"מ השקה ופריך עלה ר"ג קמיי דר"א מ"ש טמאים מעיקרא דלא דאמרינן איידי דמיא וקירי שכני תתאי ופירי קפי מלעיל ולא קא סלקא להו השקה למיא א"ה טהורים ונטמאו נמי אלא מבלבלי הכל ביחד המים והיין של תמד הלכך מהני לי' השקה וע"ש ברש"י ומבואר דהכל מתבלבל ומ"מ משהחמיץ שיש לו דין יין לאו בר זריעה הוא וטעמיו לא בטול וע"ש ע"א בתוד"ה וטעמא ושם ע"ב בד"ה ה"נ וכו' ואין פנאי כעת להאריך יותר בזה.
ועתה נשוב לשאלתינו והנה מ"ש בשם רב אחד דיש לחלק בין נשתנה המראה ע"י מין משקה ובין נשתנה ע"י דבר גוש הנה זה לא כביר כתב אלי רב אחד מארץ הגר סברא זו דכיון דלהראב"ד כל שינוי מראה משום דמתחזי כמקוה של שאר משקין א"כ דווקא בנתהווה השינוי ע"י משקין משא"כ מדבר גוש והי' נ"ל להביא סמוכין לזה מהא דטיט הנרוק שמצטרף למ"ס ובערוך ערך טיט וא"ז ה' מקוואות סי' י' כגון מקוה שי"ב מ"ס מכוונות ומימי' עכורים ואינם זכים ואלו רוצים להפריד המים זכים לבדן הי' ל' סאה והשאר יהי' טיט והוא הנקרא טיט הנרוק כשמריקין את המים יורק הטיט עמהם ויוצא עם המים מפני שהוא מעורב במים הטובל במ"ס מכוונות שיש בהם הטיט הזה תעלה לו טבילה ויטהר וכו' עכ"ל וקשה אמאי טובלין בה הא נשתנו מראה המים ובע"כ דכיון דהשינוי ע"י דבר גוש שאינו דומה למשקין שרי אבל הנה מצאתי במש"ז או"ח סי' ק"ס סוסק"א שרמז דכיון שבאיזו זמן נופל הטיט למטה ונצללים המים מעצמן ואין הטיט והמים מחוברים לכן כשר משא"כ קימוס וקנקנים מעורב בהמים וא"א להפריד זמ"ז וע"ש באש"א ס"ק י"ב ושו"ת ב"ש יו"ד ח"ב סי' ס"א מ"ש ע"ד הפמ"ג בזה וע"ש במש"ז ס"ק י"א בהא דיבחושין אדומין שהעיר ג"כ מהא שאין בהם מראה מים ובתשו' מהרי"א חיו"ד סי' רכ"ז שנשאל ג"כ בזה ותי' דנשתנו מחמת עצמן שרי וע"ש מ"ש ע"ד הפרמ"ג בא"א שם ס"ק י"ב והוסיף עוד דכיון שהם כך בתולדה ביד"ש אין שינוי מראה כזו פוסלת ומה"ט שלג וברד כשירים ואין בהם משום שינוי מראה. ובשו"ת ד"ח ח"ב יו"ד סי' ק"ב פסק בפשיטות דבנפל סיד ועפר לבינה למקוה ונתלבנה דפסולה דכיון שנתערב גוף הדבר ממש שמשנה מראהו פוסל דדווקא במי צבע שלא נמחו גוף הצבעים בהמקוה כשר אבל בנימוח גוף הדבר בהמים שם משקין עלייהו ופסולין ובמעיין אין שינוי מראה פוסל לפי שהמעיין תולדתו במקומו ועומד בתקפו שלא יהי' נקרא משקה והביא מהמבי"ט בק"ס שגם לפי דבריו שפסול שו"מ מדאורייתא מ"מ דווקא אם נמחה בו גוף הדבר נתבטל מתורת מים אבל אם רק נצבע ואין בו ממש שם מים עלה דיש מימות בכל מיני מראות ורמז ג"כ להמשנה פ"ח דפרה מי"א באר שנפל לתוכו חרסית או אדמה דלר"י ימתין עד שתצל ולר"ע א"צ להמתין ותירוץ דהתם רק עכירות הוא ולא שינוי מראה ע"ש ולא הזכיר מדברי המש"ז שהבאתי והנה בר"ש פ"ט דפרה מ"ה הביא בשם תוס' מי חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן כשירים מחמת עשן או שנפל לתוכן סטוס קוץ ופואה פסולין זה הכלל כל הפוסל בשינוי מראה במעיין פוסל בצלוחית אפר חטאת שנשתנו מראי' מחמת עצמו ומחמת עשן כשר נשתנו מחמת אבק או שנפל לתוכן סיד וגפסיס פסול ובמג"א רס"ו ק"ס נמד משם דמחמת עצמן כשר ובפרמ"ג העיר דשמא התם משום דבמעיין הוא אבל ז"א דהא סיים כל הפוסל במעיין פוסל בצלוחית ומשמע דכל הכשר במעיין כשר גם בצלוחית כמ"ש בשו"ת ב"ש הנ"ל ועכ"פ נראה דמי חטאת במעיין שוים למי מקוה ואינו בכלל נשתנו מחמת עצמן ואם נפל לתוכן איסטיס ופואה שהם מיני צבעים כמ"ש הרע"ב ור"מ פ"ט דשבת מ"ה הוי שינוי מראה ופסול – ואולי י"ל דמי חטאת חמירי גם בזה ואפילו נשתנו ע"י צבע שלא נימוח בתוכן פסולין אבל מהראב"ד בשער המים נראה דרק לענין מעיין חמור טפי. גמ"מ לדינא הדבר פשוט דגם בכה"ג שנשתנו ע"י דבר גוש שנימוח בתוכן פסולין אלא דאם אפשר שהסיד יפול למטה והמים יחזרו ויצללו מעצמן י"ל דכשר וכהא דפ"ח דפרה מ"ה הנ"ל וכיון שכתב רו"מ שבחן והקרייד נתקבץ יחד והמים נצללו א"כ יש להקל.
ומ"ש רו"מ מלשון בעה"נ שכתב שרה בהם סימנים ולא נימוחו וכו' כ"ה גם באשכול סי' נ"ה ובאמת שכן נראה להדיא גם מלשון שער המים שבסוף תה"א שהובא גם בב"י בד"ה וז"ל שער המים וכו' עיי"ש ותבין והגם שברא"י לחולין ק"ז כתב בפשיטות דמי צבע וכ"ש צבע עצמו אינו פוסל אבל במחכ"ת נעלם ממנו דברי ראב"ד ואשכול הנ"ל ואולי מיירי בנפל הצבע עצמו ולא נימוח וצ"ע
וגם מ"ש רו"מ דגם בסימנים שנימוחו אם ידוע טבען שסופן לחזור וליצלל יש להקל הוא נכון כמש"ל בשם המש"ז סי' ק"ס דזהו לאות שאינם מחוברים עם המים גוש אחד ויש סמוכין לזה מהתוס' ור"ש פ"ט דפרה מי"א הנ"ל דגבי מי חטאת נקט נשתנו ע"י שנפל לתוכן סטוס קוץ ופואה וגבי אפר חטאת נקט נשתנו מחמת אבק או שנפל לתוכן סיד וגפסיס ואמאי לא נקט כן לעיל ובע"כ דגבי מי חטאת בנפל לתוכן סיד וגפסיס סופן ליפול למטה ויצללו המים מהם וכשר ודווקא ע"י סטוס קוץ ופואה שהם בטבען צובעים המים ולא יחזור ויפרד מהמים פסול.
ומ"ש דכיון דלשי' הראב"ד כל פסול שינוי מראה דרבנן א"כ כיון דיש ספק אם הקרייד הוא מן ז' סימנים והוא נתר כדעת ב"י סי' קצ"ט או שאינו נתר כדעת הפרישה והוא מין טיט ורגב אדמה א"כ הוי סד"ר ולהקל. יש לפקפק די"ל דהוי כספק חסי"ד וגדולה מזו כתב הרדב"ז ח"ג סי' תפ"ה דכל ספק פלוגתת הפוסקים הוי סחסי"ד ועיין בתומים סי' ל"ד סוס"ק נ"ז ואף דלא קיי"ל כן כמ"ש בפתיחת הדע"ת אות ל"ג ובמה שהבאתי שם מדברי הש"ג פ"ד דע"ז מצאתי אח"ז בד"מ י"ד סוס"י רמ"ו שתמה עליו ובמק"א כתבתי די"ל קו' הד"מ מהא דקיי"ל תיקו דרבנן להקל דשא"ה דהש"ס עצמו מסופק בזה משא"כ היכי דהפוסקים נחלקו אבל בנ"ד שהפלוגתא היא במצאות הדבר מהו הקרייד י"ל דלכ"ע הוי סחסי"ד וגדולה מזו כתב הש"ך סי' ק"ד ס"ק ד' דגם בבעיית הש"ס אם פוגם הוי כעין סחסיי"ד.
וגם מ"ש רו"מ מהא דספק בדין לא תכריע החזקה עמ"ש בחיבורי דע"ת שם ואח"ז מצאתי בתשו' ברכת יוסף חא"ע סי' ע"ז שהביא כמה ראיות דלא כהשפ"ד ולפמ"ש בדע"ת שם בשם המשל"מ דהיכי דהפלוגתא בדבר אם הודה או מחל הוי כספק בגוף המעשה ומהני החזקה להכריע עיי"ש ה"נ י"ל בנ"ד דהספק בטבע הקרייד מהו הו"ל כספק בגוף המעשה דמהני שפיר החזקה אבל יש לפקפק כיון שהספק הוא בכלל המין שבכל העולם מה יועיל חזרתו של זה ומ"מ צ"ע להקל כמ"ש.
ומ"ש מדברי הר"ש פ"ב דמקוואות דהיכי דיצאה מטומאה של תורה לא מיקרי חז"א גם לגבי דרבנן ועפי"ז העיר דבנ"ד דפסול שינוי מראה רק מדרבנן א"כ יצאה האשה מחז"א גם לדרבנן כבר כתבתי בפתיחת חיבורי דע"ת אות ל"ב להוכיח מהא דחולין י' טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ וכו' העמד טמא על חזקתו והתם ג"כ רק טומאה דרבנן כמ"ש הב"י סי' קצ"ט וכבר תמה בישוי"ע יו"ד סי' ר"א ס"ק י"א מזה ע"ד הר"ש הנ"ל ובעכצ"ל דכוונת הר"ש רק היכי שיש ב' מיני טומאות חדא דאורייתא וחדא דרבנן וכיון דטומאה ראשונה אזדא לה ובאנו לספק אי מחתא טומאה האחרת שהוא דרבנן אזיל לי' חז"א אבל היכי שגם גזירת חז"ל הוא דלא נפקא מטומאה ראשונה בטבילה כזו שפיר מיקרי חז"א ע"ש.
והנה כתב לי הרב מו"ה יהודה ליב ליכטענשטיין אבד"ק בעטלעהען בארץ הגר מהש"ס דשבת דף קמ"ד ב' דאר"ח תרדין שסוחטן ונתנם במקוה פוסלות המקוה בשינוי מראה והא לאו בני סחיטה נינהו אלא כיון דאחשבינהו הו"ל משקה ופוסלת ור"פ אמר דלעולם לאו משקה אלא משום דכל שאין עושין ממנו מקוה פוסל המקוה בשי"מ וכן רבא ס"ל דמה"ט גם מוחל פוסל המקוה בשי"מ ומוכח דלר"ח דווקא משקה פוסל בשי"מ ולר"פ ורבא גם אם אינו משקה פוסל אלא דמ"מ י"ל דדווקא דבר לח פוסל אבל כבר כתבתי לעיל דצבע שנפל למים ונימוח פוסל בשי"מ.