להרב וכו' מוהרש"פ מבוטשאטש
מכתבו הגיעני והנני להשיבו בקצרה אבל רק במה שנוגע לדינא וזה החלי בס"ד, בדבר אשר שאל בדין ר' שעשה שותפות עם ש' על זמן ידוע באופן שיתן ר' מעות עד שמנה מאות ר"כ וש' יהי' העוסק במו"מ ומה שיהי' ריוח או היזק יהי' לחלק ר' 70% ולחלק ש' 30 פראצענט ובכל שבוע יקח ש' ג' ר"כ למחייתו והשלים ר' טראטע ע"ס מאה ר"כ לבטחון קיים מה שמחויב מצדו עד זמן המדובר ואח"ז נודע לש' כי ר' רוצה לצאת מן השותפות השתדל ש' לתפוס מתבואת העסק כדי שיהא מוחזק, וטרם בואם לדין הכריח ר' את ש' להשליש בגדיו ובגדי אשתו נגד מה שתפס וגם ר' השליש חמשים ר"כ ובבואם. לדין נולד הכחשה ביניהם בסכום הריוח שהי' עד עתה ור' טוען שהי' בס"ה ריוח 150 ולפ"ד ש' הי' הרבה יותר גם טען ש' שלא הניח ר' מעות כפי חיובו וכמ"פ דרש מאתו שיתן ולא נתן ולכן טען ש' שרוצה שיחלקו בהריוח חלק כחלק אחרי שלא קיים ר' כפי המדובר להניח ח' מאות ר"כ גם תבע ש' את הטראטע אחרי שר' בא לבטל השותפות קודם הזמן ור' טען שהלד"מ שנתן מעות כפי הצורך וע"ד ביטול השותפות הלא אמר מאז לש' מזה שיעמיד לו שותף אחר במקומו והסכים לזה וגם הוא בעצמו הי' מקיים השותפות לזמן המדובר רק ע"י ששלח ש' ידו לתפוס משלו לכן אינו רוצה בו וגם השותף האחר שרצה לכנוס במקומו חזר בו עי"ז וש' טען שלא הסכים לשותף אחר רק ששתק לראות מה יעשה האם יבחר בו אם לא וגם הרי לא העמיד שותף אחר ומה פשע בתפיסתו עד אחר הדין עכת"ד השאלה וכת"ר העלה בדבר הכחשה בענין סכום הריוח כמה הי' דכל א' ישבע על טענתו כפי מה שהוא מוחזק וש' הוי מוחזק במה שתפס משותפות ואף שהשליש כנגדו הבגדים הר' בדבר המושלש שניהם מוחזקים וגם ל"ה מחויב להשליש כמ"ש הש"ך רסי' ע"ה בשה רד"ך עכ"ד ואמנם באמת יש מקום עיון בזה דהא בתוס' ב"מ ב' ע"א ד"ה ויחלוקו כתבו בהא דמנה שלישי דמדמי בגמ' לטלית דכל א' ישבע על חציו משום דהאי שהנפקד תופס בחזקת שניהם הוי כאלו שניהם מוחזקים בעצמם בו ע"ש א"כ מבואר דכל א' נקרא מוחזק על חציו וא"כ גם בנ"ד ל"ה ש' מוחזק על כל מה שתפס רק כפי חצי שיווי דמי הבגדים שהשליש (ואולם במה שהשליש בגדי אשתו יעוין בח"מ סי' ע"ב ס"ג ובש"ך שם וע' בב"ש אה"ע סי' צ' סקמ"ט וס"ק נ"ב מ"ש ע"ד הש"ך בזה וע' בב"מ אה"ע סי' ע"ג היטב בזה ובקין) והן אמת דהמל"מ פט"ו מטוען הל' ט' העלה דבכל מקום ספק במטלטלין דמוקמי' לממונא בחזקת נתבע היכי דהם ביד שליש ואין שום א' כז מהם מוחזק מוקמי' לממונא בחזקת מרא קמא והביא ראי' מדברי רמ"ה שהובא בטחו"מ סי' ר"מ ואח"ז הביא סתירה מדברי הרי"ף ורמב"ם וסיים דמ"מ נראה דסברת רמ"ה מוסכמת וחסר שם סיום דבריו יעו"ש ולא הזכיר כלל מד' תוס' ב"מ הנ"ל וכפי הנראה דס"ל כדעת תה"ד סי' שנ"ח דדוקא לגבי דינא לכל דאלים גבר דדמי קצת לדינא דפרסאי ולכן בטעם כב דהו דחינן ל"י ומוקמי' לממון בחזקת שניהם אבל מ"מ לא הוי מוחזק גמור ולכן פסק שם דנגד הרוב ל"מ חזקה כזו גם על חציו והוי כאינו מוחזק בו יעו"ש וא"כ י"ל דבכה"ג מוקמי' לי' עכ"פ בחמ"ק ועקצה"ח סי' ר"פ בדין אם הולכין אחה"ר נגד חמ"ק במ"ש בשם תשו' מהריב"ל ובמק"א פלפלתי בזה ואכ"מ וע' שנ"ח מהרשד"ם חח"מ סי' קמ"ה ובשער משפט ח"מ סי' ק"ד סעי' ו' מ"ש בזה ולפ"ז הי' נראה דבנ"ד הוי ש' מוחזק בכל הסך של הבגדים המשולשים כיון דאית לי' חמ"ק אולם הגאון בס' בית מאיר באהע"ז דחה דברי מל"מ הנ"ל והוכיח מהפוסקים שם דהעיקר דכל א' מוחזק על חציו וע' בס' ישי"ע יבמות ל"ז מ"ש בזה מהתוס' סופ"ק דגיטין אבל דברי הב"מ נראים נכונים למעיין וכן מצאתי בשו"ת רמ"א סי' פ"ו שפסק דמעות המושלש הוי כל א' מוחזק על מחצה ואם אמנם נראה דאם שלשום ביד ב"ד ע"כ ציווי ב"ד קודם הדין לבטחון קיום הפס"ד דאין מפסיד המוחזק את חזקתו כיון דבשעת השלשה הי' לו מיגו וכדמוכח בח"מ סי' ע"ב סי"ז וסי"ח בהג"ה ובש"ך ס"ק צ"ג במ"ש בשם מהר"ם אלשקר בשם ר"י הלוי והרמב"ם ונהי דלא מיירי בהשליש ביד ב"ד מ"מ כיון דמטעם מיגו קאתי עלה א"כ ה"ה בכל הכחשה אף שכבר השליש כיון דבכה"ג ל"ה מיגו למפרע כיון דכבר נודע אז לב"ד הכחשותיהם בהטענות א"כ י"ל דנאמן וע' בב"ש אה"ע לסי' ק"ז סק"א במ"ש דאומרי' לה הב"ד שלא יהא תפיסתה תפיסה ומוכח דאם נותנים אדעתא דהכי שלא תהא מוחזקת מהני שפיר ומוצאים מידה וע' ברא"ש כתובות דף כ' בשם הר' יונה דתפיסתו ב"ד ל"מ כלל ואנן אחתינן ואנן סלקינן יעו"ש היטב ותבין אבל מלבד כי לא אדע אם הי' ההשלשה בב"ד דהא אם השלישו ביד שליש קודם שנודעו טענותיהם בב"ד מבואר ברמ"א שם סי' ע"ב סי"ח דאבד המיגו וע"ש בש"ך ס"ק צ"א ותומים שם וע' בשו"ת הגאון ר"ע איגר סי' קל"ה מ"ש לחלק בזה לדינא וע' בשע"מ שם אך גם בלא"ה הרי הדין מבואר בסי' קע"ט דכל סחורה של שותפות הוי בחזקת שניהם וא"כ לפמ"ש רו"מ שתפס ש' מהתבואה של שותפות גם לא השליש ש' כלום אין לו דין מוחזק רק כפי ערך חלקו בהשותפות היינו 30% התבואה שהוא מוחזק ובפרט דהא הקרן הוא הכל של ר' וא"כ אם נעשה ביניהם שטר שותפות או שנעשה השואה כל מה שתפס ש' הוא בחזקת של הנותן וכדמוכח גם בהא דח"מ סי' צ"ט ס"א לענין גביית בע"ח דאם יודע שיש לו עיסקא מאחרים הוי בחזקת מרי' ואין בע"ח יכול לגבות מזה כלל ואף דהש"ך שם פסק דדוקא פלגא פקדון אבל פלגא מלוה הוי בחזקת מקבל כבר השיג עליו הגאון אהעו"ז בהגהות בחו"מ סי' מ"ז מהש"ס דב"מ ק"ד ויו"ד קע"ז וכן מצאתי בחמ"ח אה"ע סי' ק"ב סק"ו שפסק כן להדיא דגם פ"מ הוי בחזקת נותן ואין ב"ח וובה ואפי' עדות ברורה א"צ בזה רק אומדנא בעלמא סגי בזה יעו"ש בשם פסקי מהרא"י ז"ל ועמ"ש בחיבורי סי' קע"ט בשם תשו' מבי"ט דדוקא בידוע כל חפץ שהוא של שותפות הו"ל בחזקת שותפות אבל באין ידיע כל פרט אם יש ת"י א' מהם הוי מוחזק אבל בכ"ז כפי שכ' כת"ר שתפס תבואה וכבר כ' דאומדנא סגי א"כ י"ל דאינו מוחזק אבל י"ל דבידו לטעון שהחזיר כבר ליד נותן ולא אדע אם יש ע"ז איזו בירור או אומדנא בנ"ד כי לא ביאר רו"מ דברי זה במכתבו וע' בתשו' מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' ק"ח והובא בחיבורי סי' קע"ו סעי' ט"ו בדין שותפין אי הוי מוחזקין וגם בסעי' י"ח שם הבאתי בשם תשו' שב"י ג"כ לחלק בזה ולא אוכל לחתוך הדין בנ"ד במה שלא נתברר גוף הנידון ורק העירותי בכל הצדדים וכת"ר ירא וישפוט כדת של תורה.