להרב הה"ג וכו'. מו"ה שלום שכנא טשער- ניאק נ"י אבד"ק מאציוב בעהמח"ס משמ"ש על הפמ"ג.
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שמכר בהמתו מבכרת בהקפה בתק"כ לבד הדבר פשוט שבמדינתכם אין בו שום קנין לא בד"י ולא בדא"ה הוי וודאי בכור והכנ"י שהובא בל"ש לפי מנהג מדינתו דיבר ועמ"ש במשפט שלום סי' ר"א.
ומה ששאל באחד שמכר פרתו המבכרת שהיתה עומדת בבית נכרי לזונה נגד תשלומין ואח"כ קנה הנכרי הפרה בעד ל' רו"כ ולא נתן שום מעות כי הי' בטוח אצלו מפני שמנהג הנכרי ליתן לישראל זה בכל תחילת שנה וועקסיל מקויים אצל נאטאר ע"ס ב' מאות רו"כ באמנה שיתן לו לאחדים סחורה על חשבון זה ואחר שקנה הנכרי הפרה זן אותה להלאה כאדם העושה בשלו ואח"כ ילדה זכר בכור ובבוא הישראל וראה שהפרה השביחה הרבה לקח הפרה והולד לביתו והנכרי לא מיחה יען שלא נתן עדיין המעות והביא בשם ח"א שצידד עפי"ד מהרא"י שבש"ך סי' ש"כ ס"ק ט' דקנה לו רשותו במקום משיכה וגם כסף איכא במה שהאכילה לטפל בה ורו"מ השיג כי בדין חצר בעכו"ם מבואר בל"ש בחי"ד שבסופו ס"ק רל"ד ונא"ד סי' ל"ט דקנין חצר ל"מ בעכו"ם אפילו עומד בצידו ורמז לתשו' מהרא"י הלוי ח"ב סי' קמ"ב שצידד להקל אבל רק בצירוף הכסף ובנ"ד ליכא כסף דמה שהאכילה אחר קנין הי' אדעתא שהפרה שלו ולא נתן לישראל כלום והשטר וועקסיל לכ"ע לא מיחשב ככסף בנ"ד כיון שנתנו לישראל באמנה עכת"ד. והנה בדין חצר בעכו"ם כבר הארכתי בכמה תשובות לפלפל – ושם הבאתי מתשו' הר הכרמל חא"ח סי' י"ג שדחה דברי המחמירים והעלה דקנין חצר קונה בעכו"ם ועיין בשד"ח מערכת ח' כלל ל"ח שהביא להקת מחברים בענין זה אבל גם הוא לא ידע מדברי הה"כ הנ"ל.
ובדבר קנין כסף הגם שמגיע לו חוב בעד מזונות הקודמים אבל הרי מלוה אינו קונה וגם בד"ז הארכתי בתשו'.. והבאתי מתשו' תוע"ר יו"ד סי' נ"ב שצידד דכיון שבדיניהם גם מלוה קונה יש לצרף לסניף אבל קשה להקל אך בנ"ד יש לצרף דהא לשי' כמ"פ אומן קונה בשבח כלי.
וה"נ בזה קנה העכו"ם ע"י הפיטום והשבח את הפרה וגם להסוברים דקנה רק השבח עכ"פ הוי כשיתוף ופוטר בבכורה ואף שבס' יעיר אוזן מערכת ק' אות י"ט נסתפק אם הא דאקבש"כ הוא מדאורייתא או רק מדרבנן ובשם ס' קול אליהו הביא שהעלה דהוי רק מדרבנן אבל הנה מדברי הפוסקים שביו"ד סי' ק"כ סעי' י' שנחלקו אם טעון עי"ז טבילה וגם המקילים כתבו רק מטעמא דאין שם העכו"ם נקרא עליו ע"ש א"כ מוכח דקונה מה"ת דהא אם כל הקנין מדרבנן לא תקנו בעכו"ם כדאיתא בב"ק צ"ו וכ"ה בקצוה"ח סי' ס"ו ס"ק ל"ב ובפרט דמבואר בש"ך סי' ק"כ ס"ק כ"א להדיא דהוי מדאורייתא וא"כ לשי' הסוברים דאקב"כ קנהו העכו"ם ושותפות עכו"ם פוטר בבכורה ואף שכתבו התוס' בב"מ מ"ג ובע"ז ז' ע"א ד"ה ר"מ וכו' דשינוי אינו קונה בלא כוונה וזהו דלא כהח"י בסי' תמ"ח ס"ק ד' ומק"ח ס"ק ב' ויש לחלק בין שינוי דממילא לשינוי בידים מ"מ קונה אומן בלא כוונה דכל אומן אינו מכוין לקנותו ואפ"ה קונה וא"כ בנ"ד איכא ס"ס להקל ואף שיש ס"ס להחמיר שמא אין אקב"כ ושמא חצר אינו קונה בעכו"ם וליכא רק קנין כסף לבד מ"מ י"ל דגם אם כסף אינו קונה מ"מ אומן קונה ועדיף מקנין כסף ולכן עכ"פ יש להתיר ע"י הטלת מום ע"י עכו"ם.