להרב וכו' מו"ה אבנר ריינער נ"י מו"צ דק' באלחוב.
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו שעשו מקוה ומתחלה ועד סוף שאבו אותה בכלים שאינם נקובים ולא הי' אפשר לנקותה מפני שבאו מכל צדדי הבור ואחר כל ההשתדלות בשאיבת כלים ופלומפין נשארו מים בגובה עשרה גודלין (צאהל) ולפי אורך ורוחב החפירה יש בגובה תשעה גודלין שיעור מקוה ואמרו שהמנהג לשפוך חלב הרבה עד שיתלבן מראיתה למראה חלב ואח"כ כשמתרבים המים חוזר למראה מים והמקוה כשירה ורו"מ פקפק הרבה מהא דבש"ע סעי' מ' וסעיף כ' כ"א וש"ך ס"ק נ"ז שלא כתבו תקנה זו וגם הביא משו"ת ד"ח סי' צ"ט וב"ש סי' נ"ז שהביאו התקנה לשפוך עפר על נקבי הנביעה וכו' ולא הזכירו תקנה הנ"ל ולזה העלה דדווקא שלא יופסל אח"כ ע"י שאיבה מהני שינוי מראה אבל אינו מועיל להכשיר מקוה של שאובים שכבר נפסלה (ואף דבשו"ת שו"מ תליתאה ח"א סוס"י כ"א מיקל י"ל דווקא בצירוף שאר טעמים ולכן בספרו יוס"ד סי' ר"א סכ"ט לא הזכיר מזה וכן שמע רו"מ בשם הגאון אבד"ק קאמינקא זצ"ל שהחמיר בזה ורו"מ הביא עוד ראי' מדברי הראב"ד וב"י בדין נפל יין או מוחל ושינו מראיו וכו' למדנו מכאן דפסול מראה חוזר להכשירו ואין פסול שאובין חוזר להכשירו ואם איתא הרי גם פסול שאובין חוזר להכשירו ע"י שינוי מראה כמו דפסול מראה חוזר להכשירו ע"י נפילת מי גשמים ובע"כ דבכה"ג אין לו תקנה כיון שכבר נפסל עכת"ד)
והנה בגוף הדין בספר שו"ט להגאון מהרש"ק לסי' ר"א תשו' ל"ד ותשו' ל"ה פסק כן וגם בשו"ת ק"ס סי' נ"ג וסימן נ"ח וביאר דכיון דבנפל חלב לתוך ג"ל שאובין לבד מהני להכשירן ה"נ בנפלו כבר השאובין למקוה אמרינן סלק מי המקוה כאלו אינו והחלב מבטל הג"ל שאובין ומה שהפוסקים לא ביארו ד"ז משום דנלמד במכ"ש דאם השאובין לבד מתכשרין מכ"ש דבנתערבו השאובין למקוה חזרו להיתרן ועוד טעם אחר וסיים שבעיר בארדיטשוב נהגו כן בפני גדולי הדור שהי' שם ובוודאי כן נכון עיי"ש וגם בתשו' שו"מ מהד"ק ח"ג סי' ס"ט באמצע התשובה פסק כן ורו"מ הביא בשם ס' חיבור לטהרה כלל א' שהגה"ק מבארדיטשוב מיקל והג' מהר"מ מחמיר בזה וכדברי רו"מ והביא ג"כ הראי' שכ' רו"מ מדברי הראב"ד וב"י שכתבו דפסול שאובין אין לו תקנה והנה מה יענה להא דסי' ר"א סעי' ל"א דמקוה שאוב שהגליד כשר וטהור משום שאובין וכשנימוחו מותר לטבול בהם ובע"כ דבכה"ג פ"ח באו לכאן וה"נ י"ל דכשנשתנה לחלב וחזר למראה מים שפיר מותר לטבול בהם – והא דבשו"ע סעיף מ' וסעי' כ' כ"א וש"ך ס"ק נ"ז לא כתבו תקנה זו י"ל דהא איכא משום בל תשחית אלא דבמקום צורך שרי א"כ דווקא בדא"א בתקנה אחרת יש להקל אבל כ"ז שיש תקנה אחרת אין להתיר בזה (ועמ"ש לקמן ליישב בדרך יותר נכון) ובאמת שדעת הריטב"א פ"ק דמכות ג' ע"ב בשם הרמ"ה דכיון דרבא סובר חסר קורטוב תנן א"כ הלכה כרבנן ור"ח דסובר לפסול ואם נפל יין לתוך ג"ל שאובין ל"מ להכשירו ובתשו' א' הארכתי בזה והעליתי דאין לחוש לדעת רמ"ה וריטב"א נגד דעת רמב"ם ורא"ש ואשכול סי' נ"ה והרי הב"י לא הביא כלל דיעה זו ומ"מ וודאי אם אפשר לתקן אין לעשות מקוה שאינה כשירה לכל הדיעות כמ"ש כה"ג בתשו' הר"ן הובא בב"י או"ח סי' תר"צ שגם בעניני העולם אין סומכין אלא בדרך בטוח מכ"ש בחיי עולם שאין לכנוס במקום צר
והנה בתשו' א' לק' סקאליא העליתי דאין להתיר אלא בחשש ג' שאובין דרבנן אבל אם הרוב שאובין דאיכא פסול תורה אין להתיר בזה שהרי מבואר בראב"ד וב"י דכל דין שינוי מראה רק דרבנן דמיתחזו כשאר משקין וכ"ה בתויו"ט פ"ז דמקוואות ועיין פרמ"ג או"ח סי' ש"כ בא"א ס"ק א' א"כ אינו מועיל להכשיר אלא פסול דרבנן ובזה ביארתי כוונת רש"י מכות ג' ע"ב ד"ה לא פסליהו וכו' ופסול מקוה במים שאובים דרבנן וכו' והבאתי מכמ"ק סמוכין לזה וגם הרי כבר העלו המנ"י ומש"ז יו"ד סי' ק' דהא דחזותא מלתא הוי בעיא דלא איפשטא ובדאורייתא להחמיר ובדרבנן לקולא והרי בש"ס דמכות ג' מבואר דטעמא משום חזותא א"כ אין להקל אלא בדרבנן ולשי' ר"ת דבתחלה ג"ל פוסל מה"ת ובהג"א פ"ד דב"ב דכ"ז דליכא רוב מקוה הוה מה"ת א"כ גם בנ"ד הוי מה"ת ול"מ שינוי מראה ובזה י"ל הא דהראב"ד כתיב דשאובין אין להם תקנה היינו כשנשאבו ע"י אדם דלהראב"ד פסול מה"ת עיין בב"י ותבין ובזה י"ל מ"ש הראב"ד דפסול שאובין אין לו תקנה דלשי' אזיל דשינוי מראה רק מדרבנן ול"מ להכשיר בשל צ תורה.
אך מדברי הרמב"ן והרשב"א יבמות פ"ב סוע"ב שכתבו וז"ל הא דתנן מקוה שי"ב מ"ס נטל סאה ונתן סאה בפ"ז דמקוואות נישנית במשקין ומ"פ ואי קשיא דהאי פסולא דאורייתא הוא י"ל דכיון דלא שינו את מראיו מן הדין אפילו נטל ונתן כל היום כשר ומדרבנן הוא דהחמירו והו"ל למיבעי פלגא בכשרות ובעי רובא עכ"ל וכ"ה בריטב"א ובנימוק"י שם ומוכח דבשינוי מראה ע"י משקין ומ"פ פסול מדאורייתא וכ"ה דעת המבי"ט בק"ס ולבוש וע' תשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' ק"ב א"כ שוב י"ל דמהני גם להקל בשאובין של תורה ואף די"ל דדוקא היכי דאיכא רוב יין או חלב פוסל שינוי מראה מדאורייתא אבל אין סברא לחלק – ומ"מ קשה להקל נגד הראב"ד ומכ"ש לפמ"ש רו"מ שלא היו מראה חלב ממש שאין להקל כמ"ש בשו"ת ב"ש ח"ב סי' נ"ז ואף דבתשו' חסל"א סי' ס"ה מיקל והיכי דנוטה למראה חלב ממש גם הב"ש מיקל כמבואר למעיין מ"מ קשה לתקן מקוה כזו לכתחילה. ועמ"ש בתשו' מהרש"ם ח"א סי' קכ"ב באמצע התשו' בזה
והנה עוד חקר רו"מ במה שהעמידו פלומפ כשהי' שינוי במראה המים ע"י החלב להוציא במהרה מים וחלב ועי"ז חזרו המים למראותן ורו"מ חשש דשמא הוה הוויי' ע"י אדם דדווקא בדאיכא מ"ס ממלא בכתף בסכ"ה אבל בלא הי' בו מ"ס לא סגי כשירדו גשמים להשלים מ"ס למלא בכתף כמ"ש הגי"ט ובס' לי"ש ומכ"ש בנ"ד שהיו מקודם פסול שאובין והנה לפמ"ש הש"ך ס"ק ק"ד דבליכא אלא טומאה דרבנן לא מקרי הויי' בדבר המקב"ט ובתוס"ח פ"ו דמקוואות מ"ח העלה דהיכי דמדאורייתא כשר אלא שצריך תיקון מדרבנן גם לר"י מותר להניח ידו תחתיו ומיקרי הויי' בטהרה ע"ש א"כ ה"נ לפמש"ל בשם הראב"ד דכל פסול שינוי מראה רק מדרבנן הוי שפיר הוויי' בטהרה אך לשי' הרמב"ן וש"פ שהבאתי דפסול מה"ת י"ל כן אבל מ"מ י"ל לפמ"ש התוי"ט סופ"ה דמקוואות דדווקא הוויי' פסול משא"כ בהסרת המונע וה"נ בזה ועיין בשו"ת ב"ש ח"ב סי' ע"ו אבל ג"ז תלוי בפלוגתא כמ"ש בהגהת בני"ש שם ויש לדון בזה עפמ"ש הטו"ז ס"ק ע"ג בהא דמנענע במים כדי לעשות גל שיעבור ע"ג הכלי לא מיקרי הוויי' ביד"א עיי"ש וכן צ"ל בהא דסעי' נ"ה דירדו ג' ונתערבו יחד הוכשרו שלשתן וכן בהא דסמ"א וסמ"ב וסמ"ג עיי"ש ותבין ועיי' בשו"ת ר"מ שי"ק סי' קצ"ו דכחו וגרמתו לא מיקרי הוויי' ביד"א ולכן באם א"א לתקן עוד או שכבר טבלו בה נשים דאיכא חשש לעז יש להקל ואם לאו בוודאי מהנכון לתקן שיהי' כשר בלא חשש. ב"ה ה' נשא ו' סיון תר"ס ברעזן.