להרב הגדול וכו' מו"ה ארי' ליב בערונפעלד נ"י אב"ד זאלישטשוק
מכתבו הגיעני וע"ד השאלה בתפלין שהוגבה קצת באמצעות הגג של האות הדיו מהקלף וכשרואין מתחתיו נראה שאינו דבוק ובשני קצות האות דבוק בקלף רק באמצעו ואם יקלף יהי' ניכר פרודתו להדיא אי מהני תיקון והעיר מרש"י גיטין כ' ומג"א סי' ש"מ סק"י והאריך קצת, והנה בביאור ד' מג"א הנ"ל יעוין בשו"ת אמרי אש בהקדמתו שביאר ד' מג"א ובכ"ז לדינא י"ל דבתפילין וס"ת בעינן שיהי' דבוק לקלף דקרא כתוב פ' וילך ויהי' ככלות כו' על ספר וגם בירמי' ואני כותב על ספר בדיו ובזבחים י"ט בעי רבא נכנס רוח בבגדו מהו על בשרו בעינן וליכא או דלמא דרך לבישה בכך ובכתיבה ודאי דאין הדרך לכתוב כן פשיטא דאין להיות חציצה ואין להביא ראי' מתוס' שבת ז' ע"א בשם ריב"א דגם למעלה מג' כל שרואה פני הקרקע הוי כמונח עג"ק וכ"ה ד' רש"י ורשב"א ובפחות מגע"ג לכ"ע כמונח וע' תוס' פסחים פ"ה ע"ב ד"ה בנגררין דגם לרבנן דר"ע דלא ס"ל דקלוטה כמו שהונחה היינו בזורק אבל במעביר לכ"ע כמונח ומכ"ש במונח במקום א' – אבל ז"א דבנ"ד דכתי' על ספר י"ל דצריך להיות בלא חציצה כמו בבגכ"ה דכתי' על בשרו
אבל בשו"ת גיבעת פנחס סי' כ"ו האריך להוכיח דבס"ת על לאו דוקא כיון דליכא יתורא ומב"מ א"ח ומכ"ש אויר כ"ש א"כ יש להקל בנ"ד ובפרט דגם בנפסק להדי' אם תינוק קורא כהוגן הגם שדעת פמ"ג להחמיר מ"מ בשו"ת תשב"ץ חוהמ"ש טור א' סי' ה' מבואר להקל וכ"ה בס' ברכות המים למהר"מ אות פ"ד וגם ראיתי בס' משנ"א הביא תשו' מהגה"ק מו"ה אייזיק מקארץ וכמה גדולים הסכימו עמו להקל ודלא כהפמ"ג ולכן בצרוף ד' הג"פ אם גם כשהי' נקלף מסתבר שהי' תינוק קורא כראוי פשו' להקל וגם אם קוראו עתה כהוגן יש לסמוך ע"ד הג"פ.