לכבוד הרב המופלג בתוי"ר בנש"ק וכו' מו"ה שלום גוטמאן נ"י דומו"ץ בק' יאס במאלדוי
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שנהגו שם כמה אנשים על פי הנהגת א' המכונה בשם צדיק שישב שם איזה זמן לברך כל ז"י פסח על אכילת מצה ורו"מ ערער ע"ז והביא מסימן תע"ה ס"ז וחק יעקב בשם כלבו:
הנה באמת שגם במג"א סוף סימן תרל"ט הביא כן בשם מהרי"ל ובתשו' ח"ס יו"ד סימן קצ"א באמצע התשובה הביא בשם חזקוני דס"ל דכל ז' איכא מצוה אלא שאינו חובה ומכל מקום כתב שאין לברך על אכילת מצה ובמעשה רב להגר"א ז"ל כתב גם כן שכל ז"י איכא מצוה ולא חובה וכ"ה באבן עזרא פ' בא וע' בד"ש עה"ת פ' ראה וכה ראיתי בשדי חמד מער' חו"מ סימן י"ד אות י' שהביא בשם ס' יפה ללב שהמליץ בעד הנוהגים לברך כל ז' והוא דחה דבריו והביא בשם כמה גדולים שהסכימו עמו ואני מצאתי בתשו' הריב"ש סי' קנ"ט במפורש דאינו אלא רשות ולא מצוה כלל:
ולכן אותו צדיק וחסידיו אין רוח חכמים נוחה מהם (כדאיתא כה"ג בשבת קכ"א ב') ויש לבטל המנהג וחוץ חשש ברכה לבטלה איכא הפסק בין ברכת המוציא לאכילה ואוכלים בלא ברכה והנלע"ד כתבתי:
ומה שנסתפק במי שאינו אוכל בחוהמ"ס על ידי סיבה אם חייב לכנוס לישב בסוכה בלא אכילה ולברך ברכת לישב בסוכה הנה כבר כתב הט"ז סוף סימן תרל"ט דמי שמתענה חייב לברך על כל ישיבה וכניסה ונודע מש"ס דמנחות מ"א ותוס' שם בעובדא דמלאכא ורב קטינא שגם במצוה שבידו להביא א"ע לידי חיוב ענשו בעידן ריתחא אם אינו מקיים ובתוס' פסחים קי"ג ב' ד"ה ואין לו הביאו ראיה מסוטה י"ד שיש לחזר ולהביא א"ע לידי חיוב ואם לאו מנודה לשמים ועתוסי"ש שבת ל"ב ע"ב בד"ה בעון ציצית וכו' ותוס' ערכין ב' ע"ב ותוס' הרא"ש לברכות י"ח בזה ובח"א כלל ס"ח דין י"ט מסופק אם צריך לילך לעיר אחרת לקיים מ"ע ומתוס' הנ"ל מוכח דמחויב בזה אבל י"ל דשאני מרע"ה שבלא"ה היה מהלך במדבר ונוסע ממל"מ וביקש לכנוס לא"י לבא אל המנוחה ובחולין קל"ט ב' ורש"י ד"ה ה"ג לפי שנאמר שלח תשלח שומע אני לחזור אחר המצוה הזאת עד שתבא לידו עכ"ל מוכח דבעלמא אין שום סברא לחייבו בכך אבל יש לומר דהתם היינו להדר על הספק שמא ימצא קן בהרים משא"כ ביודע בודאי שיש לו שם לן לקיים המצוה ומצאתי במד"ר פ' צו פ"ט גדול שלום שכל המצות כתיב בהו כי תראה כי תפגע כי יקרא אם באה מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה ברם הכא בקש שלום ורדפהו בקש למקומך ורדפהו למק"א עכ"ל ומבואר דבשאר מצות ליכא חיוב בזה: