שאלה ראובן נפטר והניח אלמנה ובן ושתי בנות וכשבאה אחת מהבנות להנשא הוציאה האלמנה שטר כתובתה ונשבעה והורידו אותה בית דין בקרקעותיו של ראובן ומכרה מהם קרקע אחד לנידונית בתה והחזיק בה הקונה שתי שנים ואחר כך מכר אותו לשמעון והחזיק בו שמעון עוד ארבע שנים ועתה עמד בנו של ראובן ואמו הנז' ומכרו כל זכות שיש להם בזה הקרקע ללוי ותבע לוי את שמעון בדין ושאל ממנו באיזו צד בא לידו קרקע זה ואמר לו קניתיו מיהודה שקנה אותו מן האלמנה וקבע לו ב"ד זמן ילך בו אצל יהודה ויביא ממנו השטר לפי שיהודה הנז' היה במיורקה וקנו ממנו שאם יעבור הזמן שקבע ולא בא שבטל זכותו וסלק תביעתו מעל קרקע זה ומיהר שמעון ללכת לארץ דאע"ה כדי לילך ממנה למיורקה ומנע אותו שר דאע"ה מלהכנס בים מפחד האויב והביא מדאע"ה שטר שמושל דאע"ה מנע הספינו' מלפרוש וכשבא שמעון מדאע"ה עבר הזמן ולוי החזיק בקרקע וטוען שהורידו ב"ד את האלמנ' בקרקע זה היא בטלה לפי שלא זכרו בה קריעת הכתובה.
תשובה הואיל וברר שמעון ששר דאע"ה מנע הספינות מלפרוש תקובל התנצלותו בזה ואינו מחוייב במה שחייב עצמו בקנין הנזכר להיותו אנוס. ואמנם ענין האדרכתא שלא נזכר בה איך נקרעה הכתובה הנה יש תקנה לזה שכשמצא הכתובה תקרע קרע ב"ד ויזכרו בשולי האדרכתא שכבר נקרע' הכתוב' ואם נשאר לה דבר משטר כתובת' שלא גבאתו יכתבו בזה שטר ויזכרו בו כל סך הכתוב' ושהורידו אותה ב"ד בסך הנז' באדרכתא ונשאר לה השאר מכתובתה ויחתמו בו ג' בני אדם ויהיה שטר זה לראי' בידה בשארית הכתוב' והקרקע שירדה לו האלמנה מכתובת' ומכרה אותה ליהודה ויהודה מכר אותו לשמעון הנה הוא לשמעון ולא יצא מתחת ידו שלא קנה אותו יהודה המוכר אותו לשמעון מהאלמנה אלא אחר שזכתה בו האלמנה מכח הורדת ב"ד שהורידו אותה בו וקנאו יהודה מחמת' שחזקתו בו היא במקום חזקתה ומשהחזיק בקרקע הנז' ואכל פירותיו נתקיימה האדרכתא מבלי שיצטרך להראות שטר המכר ומה שאמרו כל אדרכתא שלא כתיב בה קרענוהו לשטרא לאו אדרכתא היא כו' הוא כחוש שלא קבל אותו הב"ח עדיין אבל הוא רוצה לגבותו באדרכתא מבלי שיהיה השטר מצוי לפי שהאדרכתא לא תהיה במקום השטר לגבות בה החוב אא"כ נזכר בה קריעת השטר אבל כאן הואיל והורידו אותה ב"ד בקרקע והחזיק בו הקונה ממנה שהוא כאלו החזיקה היא בו הנה כבר קבלה זה החוב ואינה צריכה לגבייתו להבא ואם שכחו ולא קרעו שטר הכתובה הנה היה כמי שגבה חובו ושכחו ולא קרעו שטר החוב שאין מזה נזק בגבייהו ואינה בטלה אבל יתוקן זה בקריעת השטר או בכתיבת שובר עליו וכן הדין.