והאי דכתב רבינו ז"ל מגמרא דבני מערבא בשבועות פ' שבועות שתים בתרא קירי פילי בדוכסון לוקה משום שבועת שוא ופי' קירי אדון כ' ההיא דגרסינן בע"ז (דף י"א ע"ב) עוד אחרת יש להם אחת לע' שנה מביאים אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חגר ומלבישין כו' קרקיפלו של ר"י ומכריזין לפניו סך קירי פלסתר אחוה דמרנא זייפנא ונמצא שפי' סך אח ופי' קירי מריא שהוא אדון. ופי' פלסתר זייפנא סך האי קירי דגרסי בני מערבא פירושו אדון שהוא הב"ה ופי' פילי פלחי כי ההיא דגרסינן בתעניות (דף ד' ע"א) עורפילא אפי' לפרצידא דתותי קלא עדיף ואמרינן התם מאי עורפילא עורו פילי כלומר עורו פלחי פי' הארץ המבוקעת ויש בה פלחי פלחי דמקבלת המים ואין מספיקין לה אלא מים מרובים. וכן האי פילי דגרסי בני מערבא הכא מלשון פלחי הוא כלומר הארץ המבוקעת ומקבלת המים ואינה מתרוה אלא עד שיהיו גשמים מרובים ופי' דכסון נראים הדברים שהוא מלשון גדול כי ההיא דגרסינן בע"ז (דף י"א ע"א) בענין אונקלוס בר קלוניקוס דאיגייר ושדר קיסר גונדא אבתריה ואמר להו אונקלוס אימא לכו מילתא ניפיורא נקיט נורא קמי פיפיורא פיפיורא קמי דוכסא דוכס' נקיט קמי הגמונא כו' דשמעת מינה דפיפיורא ודוכסא והגמונא כולן לשון גדולה הוא ומעלות בשררה ובגדולה. וכיון שכן זה שאמר קירי פילי דכסון שבועה הוא שנשבע באדון שהוא הקב"ה שזה המטר יש בו לפלחי הארץ הנאה גדולה שהוא דבר ברור וידוע וה"ל כמאן דאשתבע על חד דהוא חד ועל תרי דאינון תרי שלוקה משום שבועת שוא לפי שהוא דבר ברור וידוע. (ומופת דורנו הרב ברכי יוסף חי"ד סימן רל"ד ס"ק א' הביא תשוב' הלזו בקיצור).