וששאלת הא דאמרינן (סנהדרין ל"א ע"ב) היבמה הולכת אחר היבם להתירה ואמרי' עלה עד כמה א"ר ירמיה אפי' מטבריא לצפורי וקמבעיא לך היכא דהוי יותר מטבריא לצפורי מי כייפינן ליה ליבם למיתי גבה ולמשרי לה או לא.
תשובה מדאמרינן בגמרא מ"ט וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה מכלל דלא מחייבינן ליבם למיתי גבה כלל בין דמרחק טפי בין דמקרב טפי והא דאמרינן אפילו מטבריא לצפורי רבותא דקריבה קמ"ל שלא תאמר היכא דמרחק הוא דהיבמה הולכת אחר היבם ולא היבם משום טורח דאיכא עליה דיבם אבל היכא דמיקרב כופין את היבם לבא אצלה דהא ליכא עליה טורח קמ"ל דאפי' מטבריא לצפורי דקריב טפי אין כופין אותו לבא אצלה אלא היא הולכת אחריו להתירה. ודקא שאיל מר כמה בין טבריה לצפורי מסתברא לן דמקרבי להדדי ובתוך תחום שבת קיימי. תדע דגרסינן בפרק כל כתבי הקדש א"ר ינאי יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריה ומוציאי שבת בצפורי אא"ב קרובים להדדי נינהו ובתוך תחום שבת קיימי היינו דמשכחת לה דמכניס שבת בטבריה ומוציאה בצפורי אא"א רחוקים מהדדי נינהו היכי משכחת לה דמכניס שבת בטבריה ומוציאה בצפורי וא"ת דלאו אחד גברא קאמר אתרי גברי הוא דקאמר חד הכניס שבת בטבריה וחד הוציאה בצפורי מאי מעליותא איכא והא קא חזינן במאי דקא מרוח האי בהכנסה קא מפסיד בהוצאה ומאי דקא מרוח האי בהוצאה קא מפסיד בהכנסה אלא ודאי אחד גברא הוא דקאמר וש"מ דטבריה וצפורי קרובים להדדי נינהו ובתוך התחום קיימי. וההוא דאמרינן (שבת ק"ד ע"ב) כתב אות אחת בטבריה ואות אחת בצפורי חייב איכא למשמע מינה דתרוייהו בתוך תחום שבת קיימי מאי אמרת דילמא כדכתבינהו בשתי שבתות ובהעלם אחד עסקינן איכפל תנא לאשמעינן כי האי. ועוד כיון דסתמא קאמר לה לית לן לאפוקה לשמעתא מפשטא ולאוקומה במילתא רחיקתא. ע"כ בלשונו ז"ל.