1
וששאלתם על אותו מעשה שבא לידכם בכוליא שנמצאת בה מכה ונפסק הבשר כנגד המכה והאדים הלובן שבתוכה. כך דעתינו נוטה שאע"פ שלא אסרו חכמים אלא לקותא והאי מכה היא כיון שהאדים הלובן יש לחוש שמא מחמת אותו מכה נעשית לקותא ולפיכך הלובן שבתוכה האדים ואי נמי ספיקא היא הא קי"ל דספק איסורא היכא דאיתילידא ריעותא לחומרא והכא הא איתילידא ריעותא. ע"כ בלשונו ז"ל.