וששאלת הא דתניא (שם) ר"מ אומר כל היודע באשתו שהיא נדרנית. וקאמרת היכי מצי מפר לה והא קי"ל דאין הבעל מפר אלא דברים שיש בהם עינוי נפש. ועוד אמאי צריך להקניטה עד שתדור בפניו.
תשובה דקאמרת והא אין הבעל מפר אלא בדברים שיש בהן עינוי נפש הכא נמי כי מפר לה בדברים שיש עינוי נפש הוא דמופר לה. ודקאמרת אמאי צריך להקניטה כדי שתדור בפניו הכי קתני כל היודע באשתו שהיא נדרנית כלומר שנודרת ואינה מקיימת וחייש דילמא נדרה בפניו ולא מקיימ' ואיהו לא ידע כי היכי דלפר לה ומייתי בניה בההוא עון כדאמרינן התם בעון נדרים בנים מתים ויקניטה כדי שתדור בפניו ויפר לה. ודקאמרת אמאי אינו מפר לה עד שתדור בפניו לימא לה כל נדרים שתדור מכאן ועד יום פלוני הרי הן מופרין. אלו אמר לה הכי ההיא הפרה לא מהניא מידי דהא תנן האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד יום פלוני הרי הם קיימין הרי הן קיימין. הרי הם מופרים רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר א"ר אליעזר ק"ו אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר שלא באו לכלל איסור אמרו לו אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר והל' כחכמים דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ומ"ה לא סגי ליה להאי דחייש דילמא נדרה אשתו ולא מקיימא ואיהו לא ידע דנדרה כי היכי דלפר לה אלא עד שיקניטנה כדי שתדור בפניו ויפר לה ע"כ בלשונו ז"ל.