ראובן נתן קידושין לשמעון בעד בתו והיא קטנה ושהתה עמו זמן ואחר כך רצה ראובן לגרשה וכתב גט ונתנו לשמעון אביה והיא בספק לנו אם היתה גדולה או קטנה ולא בדקו אותה ולא די זה אלא שנשאת עם לוי קודם שעברו עליה שלשה חדשי'. אם מותר לה דבר מכל זה אם לאו. ואם חייב ראובן לתת לה גט שני מספק ותשאר עם לוי. או שצריכ' היא למנות שלשה חדשים אחר הגט השני ואם נמנע ראובן מליתן הגט אם כופין אותו על כך אם לאו. ואם כשנשאת עם לוי נתעברה וילדה מה טיבו של ילד זה. ואם לא נתעברה ולא ילדה אם תצא מזה ומזה. ואם נאמר קדושי לוי קדושי טעות כיון שנתנם לה והיא עדיין לא עברו עליה שלשה חדשים ועוד שהיא ספק לא בגרה. יבאר לנו כל זה.
תשובה ראוי תחלה לחקור על הנזכרת אם היא עתה בוגרת אם לאו ואם אינה בוגרת וגם לא הביאה שתי שערות שהם סימני נערות כבר נסתלק מעלינו הטורח והעיון. ואם נמצא שהביאה שתי שערות ונמצאו בה סימני בוגרת ראוי לחקור אם היתה ביום שקבל לה אביה הגט בפחות משני הבוגרת שהם י"ב שנים וששה חדשים אם לאו. ואם נתברר שהיתה אז בפחות משנים אלו אין ספק שהגט שקבל לה אביה שהוא גט לפי שאפי' אם נתברר שאז כבר היה שהביאה סימנים הנה היא בימי הנערות והמשנה אמרה נערה המאורסה היא ואביה מקבלים את גיטה. ואם נתברר שבאותו העת עברה כבר השנים הנז' והביאה שתי שערות הנה היא בוגרת מאותו העת שהוא יום ששלמו י"ב שנה וששה חדשי'. ובזה אמרו איתמר קדשה אביה בדרך וקדשה עצמה בעיר כו' והלכה בזה כרבי וכשדננו אותה שהיתה בוגרת ואביה קבל גיטה אינה מגורשת בו ותצא מזה ומזה. ואם לא נתברר אם היתה אז מהשנים הנזכרות אם לאו הנה הוא הדבר בספק והואיל והיו הקידושין קדושין גמורים והגירושין גרושי ספק הנה היא אסורה לשניהם ושניהם נותנים לה גט ולא תנשא לזולתה אלא אחר שיעברו שלשה חדשים כדין כל הגרושות. ומה שנשאת לזה הבעל השני קודם ג' חדשים אם היתה מגורשת בודאי מן הראשון אע"פ שעבר וקדשה בתוך ג' חדשים לא היה דבר זה מחייב להוציאה ממנו אלא אם הג' חדשים עדיין לא נשלמו אבל מכיון שנשלמו לא היה מחייב לגרשה דע"כ מפני סיבה זו וכן הלכה.