Teshuvot HaRi Migash 155

מי שנתן לחבירו או מכר לו איזה דבר מטלטלים או קרקע אינו מתחייב במה שאמר שמכר או נתן אא"כ היה שם דרך מדרכי הקנייה אם בכסף או בשטר או בחזקה או בקנין ואם לאו כגון שהיה קנין בלא עדים או בעדים שהם פסולים באחד מדרכי הפסלו' הוא חייב שבועת הסת שלא מכר לו או לא נתן לו דלא איברו סהדי אלא לשקרי. שלא כדעת האו' שקנין בלא עדים שאינו מתחייב בו בכלום ומביא ראיה ממה שאמרו קנין בפני שנים ואין צריך לומר כתובו הדבר כן אבל הוא הנושא של הענין ר"ל שאם היה בפני שנים אין צריך לומר כתובו. והיתה כונתו להקדים המאמר הזה כדי שיבא עליו מה שאמר הודאה בפני שנים שאין הדבר נגמר בה עד שיאמר כתובו.

הכלל העולה שמי שנתן לחבירו דבר בין קרקע בין מטלטלים וקנו ממנו בלא עדים או בעדים פסולים מה שמתחייב בזה הוא שאומרים לנותן נתת או לא נתת אם אמר לא נתתי דבר ישבע הסת שלא נתן כלום ואם אמר נתתי אבל בלא קנין ישבע שלא נתן לו כלום בקנין ויפטר ואם הודה שנתן בקנין יתחייב מה שקנו ממנו עליו ואע"פ שהיה בלא עדים או בעדים פסולים.