וששאלתם הא דאמרינן פ' קמא דמציעא (דף י"ו ע"ב) אר"י המוצא ש"ח בשוק אע"פ שכתוב בו הנפק לא יחזירו דחיישינן לפרעון ואותביה ר' ירמיה כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר ואוקימנא בשטרי חלטאתא ואדרכתא דלאו בני פרעון נינהו והוקשה בעיניכם הא מידי דבר פרעון הוא ואע"ג דמעשה ב"ד הוא לא יחזיר דחיישינן לפרעון ואיך יסכים זה עם מה שאמרו הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום.
תשובה מה שחייב כאן לחוש לפרעון אע"פ שהוא מעשה ב"ד לפי שנמצא בשוק ונולדה בו בזה ריעותא ואיכא למימר דמפרע פרעוה ומיגיה דלוה הוא דנפל כמו שאמרנו למעלה אי הכי כל שטרי דאתו לקמן נמי ניחוש בהו הכי והשיבו כל שטרי לא ריעי הני ריעי פי' לפי שנמצא בשוק ואם זה המעשה ב"ד לא נמצא בשוק גם כי אינו מצוי עתה מכיון שיתקיימו העדים הוא בחזקת שהוא קיים ומי שטוען בו שפרעו עליו הראיה כמו שאמרו הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום. וכן רבא שאמר משום דהוחזק כפרן חדא זימנא תו לא פרעיה כלל שנראה שחיישינן שמא פרעו. הסיבה בזה ג"כ מהטעם שאמרנו והוא שכיון שנמצא בשוק הנה היה השטר בזה רעוע ואם לא נמצא השטר בשוק לא נאמין שפרעו אלא בראיה לפי שהוא כפרן וגם בזה נסתלקה הקושיא שקשה מזה המאמר על מה שאמרו צא תן לו ואמר פרעתי והעדים מעידים אותו שלא פרעו הוחזק כפרן לאותו ממון.