1
ושש'. מפני מה תקנו זמן בגיטין ר' יוחנן אמ' משום בת אחותו שלא תזנה וריש לקיש אמ' משום פירות מאי טעמיהו. כך פירושה פעמים שאדם נושא את בת אחותו או בת אחיו ומניחה והולך למקום אחר בצרכיו ומתאחר כמה חדשים ועומדת היא ומזנה עליו ומתעברת מאחר ובא בעלה ומוצאה שהיא מעוברת משמעון וכותב לה גט בניסן ומשיאה לשמעון ומחפה עליה מפני שהיא קרובתו ואומר מניסן כתבתי לה גט כדי שלא יהא בנה ממזר. ואם תאמר אין זמן בגיטין יכול הוא לעשות כך. ולאו דוקא בת אחותו אלא כל הנשים והאיי דנקט בת אחותו מפני שחומל ורוצה לחפות עליה. לכך תקנו זמן בגיטין שלא יאמר גרשתיה קודם לכן ויערב ממזרין בישראל שאם אפילו פנויה היא הוולד שתוקי וכשר. האיי טעמיה דר' יוחנן. אבל טעמיה דריש לקיש משום פירות ברור הוא שיודע מאימתי פירות נכסיה שלה הן ולא לו דהא פירות המחוברין בקרקע ביציאתה שלה: