ושא' רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי ישוע הבן ואמרי לה לבי שבוע הבן וכול' עד אמ' רבינא לעורו. מאי פירושה ומאי הוא ישוע הבן ושבוע הבן. ישוע פדיון הבן. ושבוע הבן המילה. וכיון שנועדו רב ושמואל ורב אסי להכנס כולן למקום הזה שהיה בית פדיון הבן או בית המילה ושלשתן קרובין היו במעלותיהן זה מזה. וזה רב אסי הוא דמן הוצל ואינו ר' אסי תלמידו שלר' יוחנן. ובכמה מקומות את מוצא כבודן דרב כהנא ורב אסי שהן משיבין את רב ושותק. ומפרש בגמ' דמסכ' דשבת איך הוציאו מצעות לרב לישב עליהן בפרק ולא ישב עליהן מפני כבודן שלרבותינו ומאן אינון רב כהנא ורב אסי. וכן היה מנהגן כי רב היה חולק כבוד לשמואל וטורח בשמואל עד שנכנס שמואל בראש ואחריו רב ולא היה רב קודם את שמואל. ושמואל היה מכבד את רב אסי וטורח בו להכנס תחלה ושמואל אחריו ולא הוה שמואל קודם את רב אסי. אבל רב לא היה עושה כן כרב אסי. ורב אסי גופו לא היה קודם את רב ולא היה נכנס אלא אחרי רב. כשנועדו שלשתן צריכין לטרוח באחד שיכנס הוא תחלה. אלו היו רב ושמואל נכנס שמואל תחלה. ואילו היו רב ורב אסי נכנס רב תחלה. ואילו היו שמואל נכנס ורב אסי נכנס רב אסי בתחלה. עכשו מי יטרח בחבי' לקדום. ופירשו כי שמואל טרח ברב עד שקדם שלא כמנהגן. ואחריו רב אסי כמנהגו עם רב. ואחריו שמואל כמנהג שמואל עם רב אסי. ואם תאמר למה לא טרח רב ברב אסי לקדום ונכנס רב אסי תחלה שלא כמנהג. ושמואל אחריו כמנהגו עמו ורב כמנהגו עמו. מפני שכדי היה רב שלא יקדום שמואל עליו ורב הוא שרצה בתאותו ואדבריה לשמואל ואקדמיה אע"פ ששניהן היו שוין ולא היה שמואל עודיף עליו. ולפיכך טרח בו שמואל במקום זה כדי שלא יקדים רב גם את רב אסי עליו. עודם באותו מושב בא חתול וקיטע תינוק יצא רב ודרש חתול אסור לקיימו מפני שחשבו כארי וזאב ופרדלס ונחש. מותר להרגו ככל המזיקין ואין בו משום גזל ואין בו משום השב אבדה לבעלים. ומקשינן מאחר דאין בו משום גזל מפני מה הוצרך לומ' שאין בו משום השב אבדה לבעלים מאי אבדה איכא. ומפרקינן אמ' רבינא לעורו. כי במקום שרגילין לקחת עורו ולעשות ממנו מלאכות כגון שמכניסין עורות הרבה בצמר שלהן ועושין מהן כובע לראש או מלבוש מפני הצנה ושם יש בו משום גזל אבל אין בו משום השב אבדה: