צ״ג וששאלתם מי שהיה שרוי בין הגוים בשבת ולא היה לו מה יאכל נכנס לבתיהם של גוים ומצאם אוכלים לחם חם וחלב שחלבו אותו היום ופירות תלושים מן הקרקע ודרכו לאכול עמהם בחול א"ל פלו׳ אכול ואכל או שאכל בלתי רשותם ונאמר לו מה אתה עושה בשבת ואמר לעצמם עשו ומותר יפה אמר או לא או יש עליו עונש מן הדין וקנס או לא כנ״ל כי לא יפה עשה ועובר ופושע הוא בדבד זה שאעפ"י ששנינו נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל הא קא תנינן בתוספתא בד״א בשאין מכירין אבל מכירו אסור וכ״ש זה שדרכו לאכול עמהם כחול וגם אותה שנינו ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה ועשה הגוי כבש לירד בו וירדו בו הזקנים ואע"פ שהיו מכירין ר"ג או אינו דומה הנר וכבש לפת וחלב לפי שהנר כשהדליקו לעצמו אין בו תוספת לאחר ואחז״ל נר לאחד נר למאה וכן הכבש אבל הפת והחלב לא כשאוכל אחר אוכל שנים וכל שכן שלשה לפיכך זה שהיו מכירין אותו ואכל עמהם פעמים הרבה חייב להזהירו ואל ישנה באולתו ואם שינה ראוי להלקותו ולענשו כפי הראוי.