ע״ב וששאלתם אמר ר' אבא אמר ר' יוחנן מנה לי בידיך אמר לו הן למחר אמר תנהו לי אמר לו משטה אני בך פטור גיר ואגב אן תעלם אן יתקצה עליה ויוקאל (נראה רצ"ל וייקול) להו אם קולת אן להו קבלי פאן קאר וקאל קולת מזאח או מספאקר גאז קולהו ואן קאל מאקולת הארה מעולם פאנכר הוחזק כפרן הדא בחצרה שחוד ואמא בלא שך אידא קל משטה אני בך פליס עליה אללה שבועת היסת והוא אן יחכם אל שליח צבור אל ספר ויחדם באסמה ויגאוב אמן:
*) באור הענין נראה, ששואלים אותו ב״ד מה עבר בינך ובין זה התובעך ויאמר לו לא אמרתי לו קודם שו"ד ואם הודה ואמר אמרתי שלא בכונת הודאה אלא שהיתי בכעס או במחשבה דבריו מקובלים, אבל אם אמר לא אמרתי דבר זה מעולם אותה שעה הוחזק כפרן וזה בפני עדים אבל בלא ספק אם אמר משטה אני בך אין עליו אלא שבועת היסת והוא שיתפוס השליח צבור ס״ת ויחרים בשמו וישיב אמן. (ועיי' מעין זה בשו״ת שערי צדק שער ד' מח״ה סי' ח).