1
ט״ו וששאלתם מי שחטף אשה ארוסה והוליכה לבית או לחורבה וזינה בה ואין שם עדים שמעידים אם יש שם עדים ששמעו אותה שצעקה והיא צווחת ומיללת נתפסה ואנסה על כרחה כך הוא המעשה אם יש עדים יעידו כי היא אנוסה ושמעו צעקתה ויללתה מותרת היא לבעלה אם היה ישראל ואם היה כהן אסורה היא לעולם ותצא ויתן כתובתה ואם לא היו עדים שיעידו שצוחה בשעה שאנסה ולא שמעו צעקתה אלא היא מדעתה אוסרת אנסני על כרחי לא כל הימנה דבר זה אלא על פי עדים מתקיים הדבר והיא אסורה על בעלה ישראל ויוצאה ממנו בגט ואין לה כתובה ואסורה לינשא למי שזינתה עמו: