מהר"ם ז"ל כשהוא מאחר בשבת מלאכול סעודה ג' עד סמוך למנחה קטנה אז מתפלל תפלת המנחה ואחר כך אוכל סעודה ג'. ואינו חובה לעשות כן. אמנם הוא רגיל לעשות כן. כי סבירא ליה סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה כמו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה. [מיהו בתוספות ר"י פסק דסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה שריא. וכששוהין בבית הכנסת בשחר עד לאחר מנחה גדולה. יש רוצה לומר שאסור לאכול סעודת שחרית עד שיתפלל תפלת המנחה. משום דסברי דסעודה של שבת שחרית קרויה סעודה גדולה וקיימא לן דסעודה גדולה סמוך למנחה גדולה אסור. וזה אינו דסעודה גדולה לא מקרי אלא כגון של חופה ושל ברית מילה כדפי' רבינו ברוך בספר התרומה. ועוד יש טועים לומר כששוהים בשבת או ביו"ט בתפלת שחרית עד לאחר שש שעות. שיש להתפלל מנחה קודם למוסף. כדאמרינן היו לפניו ב' תפלות. אחת של מוסף ואחת של מנחה. מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף. ומוכיחים מירושלמי דמיירי נמי במנחה גדולה. מיהו שגגה היא בידם. כדפי' הר"ר אליאב כהן. דההיא דהיו לפניו שתי תפלות וכו'. מיירי באדם שמוטל עליו להתפלל מנחה מיד כגון הרוצה ליכנס לסעודה גדולה. אבל בסעודה קטנה כגון בשבת שחרית כדפרישית דאפילו בלא מוסף אין מוטל עליו תפלת המנחה עד אחר סעודה. הלכך תפלת מוסף קודמת. ואחר כך יאכל. ואחר כך יתפלל מנחה בשעתה. ומהאי טעמא כששוהין ביו"כ בתפלת מנחה עד לאחר שש שעות ומחצה מתפללין לעולם תפלת המוספין. ע"כ]: