מתחלה עובדי ע"ז הי' אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו וכו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו'. בכאן מראה השי"ת המקום של ישראל בשורש העליון כי עבר הנהר מרמז על למעלה ממקום בינה כי נהר רומז על בינה ועבר הנהר רומז על למעלה ממקום בינה ולזה קודם כל המועדים שישראל מקדשי נהו הנאמרים בפ' אמור מבאר שם הזוה"ק (אמור צט.) את הפסוק בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו' להורות שכל הוויות ישראל עם עבודתם נמשך משורש העליון ית' שעלה שם ישראל במחשבה שהוא למעלה הרבה ממקום בינה לכך יש בכח עבודת ישראל להתפשט הקדושה לכל הזמנים דמקדשי' להו וזהו שאמר כאן מתחילה עובדי ע"ז הי' אבותינו וכו' ולהבין זאת כיון שעבדו ע"ז למה קראן אבותינו וגם בגמ' איתא אין קוראין אבות אלא שלשה. אמנם הענין הוא כדאיתא בזוה"ק (לך) וימנע מרשעים זה תרח אורם זה אברהם הגם דתרח עשה תשובה זאת הי' מסטרא דאברהם היינו שזאת אין לחשוב כלל שיש איזה חלק לתרח באורו של אאע"ה כי כיון שאאע"ה נקרא קנין אחד של הקב"ה כדאיתא במדרש א"כ מוכח שהי' נתגלה אליו היחוס מויפח באפיו נשמת חיים מצא שאין לתרח ולאבותיו הקודמים לאברהם אבינו שום שייכות כלל אליו רק מאאע"ה התחיל קנין חדש להשי"ת מזה הזמן שקרבו המקום לעבודתו ומשם מתחיל היחוס של ישראל ואותם הדורות הקודמים לאאע"ה שהי' עובדים ע"ז אין להם שום שייכות כלל לישראל וזהו מתחלה עובדי ע"ז הי' אבותינו היינו אף שאבותינו הלכו דרך אותן הדורות שהי' עובדי ע"ז מ"מ עיקר אבותינו נחשבים רק אותן שקרבם המקום לעבודתו וזהו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו כלומר מאאע"ה ואילך אבל לא הדורות הקודמין לו ועל זה מסיים ואקח את אביכם מעבר הנהר היינו מאיזה מקום מתיחם אאע"ה על זה אמר מעבר הנהר וכמבואר בזוה"ק (שם) ההוא נהר דאשתמודע היינו משורש העליון ששם עלה ישראל במחשבה ומשם נמשך כל התחלת הויות ישראל ואין לנו שום שייכות להדורות הקודמים לאאע"ה שהי' עובדי ע"ז:
מתחלה עובדי ע"ז הי' אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו שנאמר וגו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו' וביארו ז"ל בגמ' (פסחים קט"ז.) מתחיל בגנות ומסיים בשבח וכו'. היינו כי כך הציב השי"ת שכל השלימות יתברר דוקא מתוך ההיפך כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפ"ד) דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא וכו' וזהו מתחילה עובדי ע"ז הי' אבותינו היינו שעל גוון הפעולה לא הי' ניכר באמת שום הבדל וחילוק כלל כמו שהי' באמת אז קטרוג הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז ועל זה אמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם ונהר הוא כמבואר בזוה"ק (אמור צ"ט ) ההוא נהר דאשתמודע ואתיידע ההוא נהר עולם אקרי ועל דא בעבר הנהר ישבו אבותיכם וכו' פירוש כי נהר הוא דנגיד ונפיק ורומז על ראשית המשכה כח הפעולה להבריאה אכן על גוון הלבוש של הפעולות לא הי' ניכר אז שום הבדל מישראל לאומות לכך אמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וכמבואר שם לאחזאה טובו וקשוט דעביד קב"ה לישראל היינו שעיקר המקום של ישראל אף במצרים הי' בעבר הנהר כלומר בצד השני של הנהר דנגיד ונפיק אשר שם מנהיר תמיד ההתקשרות של ישראל בהשורש ית' כי רק על הגוון והלבוש לא הי' ניכר החילוק וההבדל אבל כשדן השי"ת את הלבבות אזי מסתכל בעומק לבבם של ישראל ובעומק לבבם המה דבקים תמיד ברצונו ית' וזהו שמתחיל בגנות ומסיים בשבח ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו היינו כי מזה שעכשיו קרבנו המקום לעבודתו נתברר גם למפרע אשר מעולם אף בעת שהי' נדמו הללו והללו עובדי ע"ז ג"כ לא נעתקו ח"ו מאור רצונו ית' ועל זה ההתקשרות רומז זה החג אשר בכל דור ודור מנהיר השי"ת בזה החג לכל פרט נפש מישראל אחר כל ההסתרות שהי' עוברים עליו שאפילו בעת ההסתרה הי' ג"כ שוכן עמו הרצון ית':