ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול חכם מה הוא אומר. מה העדות והחוקים והמשפטים וכו' :
ברוך המקום הוא נגד שאלת החכם כי השי"ת נקרא מקום כד' במדרש רבה (ויצא פ' ס"ח) למה מכנין שמו של הקב"ה מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו כי מקום הוא המקיף את האדם. ויען שהשי"ת הוא המקיף את כל העולם לזה מכנין שמו של הקב"ה מקום. והנה העולם נקרא אתה. וזה המקיף שהשי"ת סובב ומקיף את כל עלמין נקרא הו"א לזה שואל החכם מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם וכו' היינו מאחר שהכלי לעבודה עושה ג"כ השי"ת א"כ הי' יכול השי"ת לעשות כלי לעבדות ה' מאומה אחרת ג"כ למה זה בחר השי"ת בישראל דווקא לעשותם כלי לעבדות ה'. אף אתה אמור לו כהלכות הפסח וכו' היינו שרצונו ית' הוא שתהי' מדלג ופיסח מקושיא כזו כי באמת האיר השי"ת לישראל את האור באורח דילוג שלא בסדר הדרגה רק ישראל עושים מזה האור שהי' בדילוג שיהי' בזה סדר הדרגה ע"י יגיעת עבודתם אבל לאומות אין בזה האור שום שייכות ועליהם נאמר כל בן נכר לא יאכל בו ואף שנאמר וכי יגור אתך גר ועשה פסח וכו' זה הוא רק אחר שפתחו ישראל ע"י עבודתם את הנקב כחודו של מחט אז יכול הגר ג"כ ליכנוס להקדושה אבל לקבל זה האור באורח דילוג כמו שישראל מקבלין זאת א"א לשום אומה ולשון לזה בחר השי"ת בישראל דווקא ובאמת מאן דאיהו משרשא וגיזעא קדישא דישראל מרגיש בלבו זאת אהבה ואין לו שום קשיא למה בחר בו השי"ת כי מבין היטב שיפה בחר השי"ת ומה שהחכם שואל הלא השי"ת הוא כל יכול לעשות מאומה אחרת ג"כ כלי לעבודה משיבין לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו כמו שביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה כיון שיש בפיך טעם מתוק מה לך לדאוג דאגת אחרים וכדאיתא בזוה"ק (בשלח נב:) בהאי מלה לא תשאל ולא תנסה את ה':
ברוך הוא זהו נגד שאלת הרשע כיון שהשי"ת נקרא בבחינת הוא שרומז על עלמא דאתכסי' היינו שהוא רם ונישא מאוד מזה העולם השפל א"כ מה יכול ליפעל כל עבודת אדם אצל כביכול ית' מאחר שאין כבודו להשגיח בזה העולם השפל ולהתפעל מעבודת בו"ד וזה נקרא כופר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו כי ענין שינים הוא כמאמרם ז"ל בגמ' שיניים טוחנות היינו שע"י הטחונה שמדקדקין את המאכל יכול הצורת אדם להתגבר על המאכל ולהכניסו להגוף ואם אינו טוחנו בשינים לא הי' באפשרי לחבר את המאכל כלל בהגוף ככה הם כל עבודת אדם בעוה"ז שרק ע"י עבודה יכולין למשוך מעלמא דאתכסי' שנקרא הו"א לתפיסת אדם שנקרא את"ה וכיון שאין הרשע מאמין בעבודה נמצא שאין לפי דעתו שום חיבור מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגליא א"כ למה לו שינים מאחר שאין לפי דעתו שום חיבור מתפיסת אדם עם למעלה מהתפיסה אין מהצורך אצלו שינים טותנות ועליו נאמר כל בן נכר וגו' ומתרגמינון כל בר ישראל דאשתמד לא יאכל בו ואף שמצינו שאפילו רעותא טבא דב"נ לא אתאביד זהו אחר שיתמהמה זמן רב אבל לעת עתה אין להרשע שום מקום בזה העולם וזהו לי ולא לו אילו הי' שם לא הי' נגאל:
ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. זהו נגד התם שהוא שואל מה זאת כי תם הוא רזא דיעקב כדאי' בזוה"ק (בהעלותך קנ"ג.) תם דרגא דיעקב דאתמר בי' ויעקב איש תם וכו' ולזה שואל מה זאת היינו שמבקש להבין איך נעשה זה החיבור מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגלי' כי מלת מה רומז על עלמא דאתכסי' ומלת זאת רומז לעלמא דאתגלי' והוא מאמין היטב שיש חיבור אך הוא שואל איך נעשה זה החיבור. ואמרת אליו כי בחוזק יד הוציאנו וגו' היינו שכן הציב הרצון ית' לבוש בזה העולם שדוקא ע"י עבודה יהי' חיבור כי באמת איך יתכן אצל השי"ת בחוזק יד וכי כביכול ית' צריך ח"ו חוזק יד להושיע את ישראל וכן מה שנאמר ועברתי בארץ מצרים וכי צריך ח"ו השי"ת לפעולת העברה שיעבור בארץ מצרים. אלא כל זה הוא רק להראות להאדם שבחר השי"ת בעוה"ז בלבושים מפעולות שדוקא ע"י פעולות העבודות יהי' החיבור בשלימות:
ברוך הוא זהו נגד שאינו יודע לשאול. והגם שכתוב אצל שאינו יודע לשאול נמי הלשון ברוך הוא כמו אצל הרשע עכ"ז יש חילוק כי הרשע אמר אין חפץ ה' בעבודה ואינו מודה כלל שיש בחינת אתה בזה העולם משא"כ שאינו יודע לשאול מאמין היטב שיש רצון הנקרא אתה היינו שיודע שהשי"ת חפץ בעבודה רק שאינו יודע לשאול איך הוא עבודת השי"ת ובמה עובדים השי"ת לזה כתוב את פתח לו היינו שתלמד אותו כל סדר העבודה ויהי' הוא מכיר ג"כ החיבור שיש להאדם עם רצונו ית' ע"י העבודה: