ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול וכו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר ארבעה פעמים ברוך הנאמר כאן הם כנגד ארבע שאלות של ארבעה בנים. ברוך המקום הוא כנגד שאלת החכם כי השי"ת נקרא מקום כדאיתא במדרש רבה (פ' ויצא פ' ס"ח) מפני מה מכנין שמו של הקב"ה מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו וכו' היינו כי אצל האדם נקרא מקום מה שמקיפו בכל צד זה ההיקף הוא מקומו של אדם אבל השי"ת הוא מקומו של עולם היינו שהוא מקיף את כל העולם כלו שאינו נמצא דבר בעולם חוץ מההיקף של הקב"ה ואף מי שמתייצב בזדון נגד השי"ת אותו אוחז נמי השי"ת ברסן עדיו בעל כורחו שלא מדעתו לבלתי יוכל ליפעל כלום נגד רצונו ית' ובלתי רצונו הוא מוכרח ליפעל רצונו ית' כד' (מלאכי ב) ובכל מקום מוקטר מגש לשמי ומנחה טהורה וכאשר מעיד השי"ת ואמר מנחה טהורה משמע מזה שלא נמצא שום פעולה בעולם שיהי' נגד רצונו ית' אף שעל הגוון נראה שהוא בזדון עצום מ"מ לא יוצאת חוץ מההיקף של השי"ת ובטח נגמר בזאת הפעולה כל רצונו ית' שלא מדעת האדם. בתכלית השלימות עד שנקראת מנחה טהורה. ולזה שואל החכם מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם וכו' וזאת השאלה כתיב בתורה אחר פ' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואחד מורה על חד ולא בחושבן והוא כמבואר במדרש (בראשית רבה פ"ב) (במדבר רבה פ' נשא פ' י"ג) שעד שהקב"ה הי' יחידי בעולמו נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים. ונסמך שם אחר פרשת שמע וגו' שאלת החכם מה העדות וגו' היינו כי עדות הוא דבר ברור היינו שזאת הוא דבר ברור אפילו בזה העולם שהשי"ת בחר בעמו ישראל אבל הטעם מזה למה בחר השי"ת דווקא בישראל ולא באומה אחרת זה הטעם הוא נעלם וזה נקרא חוקים רק ישראל עושים ע"י עבודתם מחוקים. משפטים היינו שישראל מבררים א"ע ביגיעת עבודתם שהם ראוים שיבחור בהם השי"ת יותר מכל האומות ולזה שואל החכם מה העדות וכו' היינו כיון שהשי"ת נקרא מקומו של עולם שלא נמצא דבר בעולם שיוצא חוץ מההיקף של השי"ת א"כ מדוע בחר דווקא בישראל. ואי משום שישראל מבררים א"ע ביגיעת עבודתם הלא ישראל הי' עלו במחשבה בעוד שהי' נקרא אחד חד ולא בחושבן שהוא למעלה מעבודת אדם הרי שגם בלתי עבודתם הי' נמי בוחר בהם ולמה בחר אז דווקא בישראל ולא באומה זולתה. ועל זה השאלה משיבין לו ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו שמשיבין לו שהישועה שהי' לישראל בפסח הי' באורח דילוג קודם הברורין שהי' מבררין א"ע אח"כ בעבודתם בעת שהי' עדיין קטרוג עליהם מה נשתנו אלו מאלו הללו וכו' והללו וכו' אך אח"כ כשנתבררו ישראל בעבודתם אזי נתבררו גם למפרע עד שכל העולם הבינו אז שהשורת הדין הי' לבחור בהם ולהושיע אותם ככה כאשר גם אתה תיכנס עצמך בעבודת השי"ת יתגלה לך הטעם למה בחר השי"ת בישראל דווקא טרם עבודתם ועל זה אמרו ז"ל מה שהרשת התבונן היינו כי כל מה שתעבוד ותברר עצמך ביותר תתבונן ביותר בהירות זה הטעם ותשיג ממילא זה הטעם כל פעם ביותר השגה ומה שלא תוכל להשיג ע"י ברורי עבודתך זה נקרא נסתרות ואין לך עסק בנסתרות וכן הוא בכל פרט נפש מישראל כפי עבודתו כך מוצא טעם להבין ביותר למה הוא עלה במחשבה תחילה גם טרם עבודתו והוא כמבורר בזוה"ק (בשלח נ"ב:) בהאי מלה לא תשאל ולא. תנסה את ה' והכי הוא דייקא וכו':
ברוך הוא. זה נגד שאלת הרשע. היינו כי מההתחדשות של זו הלילה נתגלה מפורש לכל העולם שיש אחד שהציב כל מערכת הבריאה ומנהיג כל הבריאה בהשגחה פרטית אכן להחכם נתגלה שכוונת היסוד מהבריאה הוא כדכתיב כל פעל ה' למענהו וגם משיג היטב החסד של השי"ת כדכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה וכמו שנאמר כי לעולם חסדו היינו שכוונת הבריאה הוא שחפץ להטיב לבריותיו ולכך נתן השי"ת להבריאה מקום לעבודה וזה הרצון שחפץ השי"ת בעבודת אדם נקרא אתה כדאיתא בזוה"ק (האזינו ר"צ.) אבל הרשע אינו מכיר מהתחדשות של זו הלילה בחסדו ית' וכל הכרתו הוא רק שהשי"ת נקרא אל גבור שהוא מכיר שהשי"ת נקרא הוא וזה מורה על עלמא עלאה וכמבואר בזוה"ק (שם) בגין דאתכסי' ולא אתגלי' אקרי הוא ולזה שואל הרשע מה העבודה הזאת לכם וכו' היינו כיון שהשי"ת הוא כ"כ רם ונשא מה יכול כל עבודת אדם ליפעל אצל השי"ת ונרמז שאלתו בתורה בפרשת החודש הזה לכם שהפרשה ההוא מורה על מלאיתא דסיהרא היינו שהשי"ת נותן מקום ושופע כח לישראל לעבוד אותו למען שיהי' גבי האדם כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם וגו' והרשע מתנגד על זה ואומר שאין שום מקום לעבודת אדם והוא נגד הפרשה והי' אם שמוע כי הרשע מכחיש כל עול מצות הנרמז בזה הפרשה ולכן אף אתה הקהה את שניו כי שנים טוחנים ומדקדקים היטב את המאכל וזה מרמז גם בד"ת שהאדם צריך לברר א"ע כל היכא דאיכא לברורי כפי כחו ועל ידי זה ימצא בהד"ת עיקר הטעם ועל זה רמזו ז"ל בגמ' (שבת קנ"ב.) דוק בככי ותשכח בניגרי והרשע שאינו חפץ לדקדק ולברר א"כ למה לו שנים ולזה אומרים לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לי ולא לו אלו הי' שם לא היה נגאל היינו שהוא עדיין תחת שעבוד מצרים כי אלו יצא ממצרים הי' ג"כ חפץ בעבודה והי' מכיר היטב ההבדל בין לדעת כי אני ה' מקדשכם ובין שלא לדעת אלא מוכח שהוא משוקע עדיין תחת שעבוד מצרים ועליו נאמר שיחת לא לו מאי משמע שמהתחדשות של זו הלילה נתגלה הכרה מפורשת לכל הברואים עד שאפילו הדומם שומע מזה ההתחדשות רק החילק הוא כפי הרצון הנמצא בכל אחד. הרשע שאינו חפץ בעבודה אינו מכיר רק שהשי"ת נקרא הוא. והחכם החפץ בעבודה מכיר שהשי"ת נקרא ג"כ אתה וחפץ להטיב לבריותיו: