איתא בגמ' (ברכות ד':) אמר ר"א כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלשה פעמים מובטח לו שהוא בן עולם הבא מ"ט אילימא משום דאתי' בא' ב' נימא אשרי תמימי דרך דאתי' בתמני' אפין אלא משום דאית בי' פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב בי' נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית בי' תרתי וכו' הנה מזה משמע דכל המעליותא של תהלה לדוד הוא משום דאית בי' תרתי. ואי לאו משום דאית בי' תרתי בקושטא הי' הלל הגדול משום דאית בי' נותן לחם לכל בשר יותר במעלה מפותח את ידך וזה הוא כמו שביאר אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שמה שהצירוף מראשי תיבות של פותח את ידיך בגמטרי' הוי' אדני' זה מורה שהשפע הולכת בסדר הדרגה דרך לבושים מתפיסת אדם ע"י עבודתו אבל נותן לחם לכל בשר זהו עדיין מחסדו של הקב"ה טרם עבודת אדם כי זה נאמר אצל כ"ו כי לעולם חסדו שרומזין על אותן כ"ו דורות שהי' קודם מתן תורה שהי' נזונים רק מחסדו ית' כדאיתא בגמ' (פסחים קי"ח.) ולזה בפותח את ידך נאמר הקפיטיל באלפ"א בית"א להורות על השפעה היורדת בסדר אולם הלל הגדול אינו נסדר באלפ"א בית"א משום דאית בי' נותן לחם לכל בשר שמורה על שפע ההולכת למעלה מן הסדר וזהו שאיתא בגמ' (ברכות שם) כל האומר תהלה לדוד בכל יום וכו' משום דאית בי' תרתי היינו סדר. וגם למעלה מן הסדר. כי ע"י עבודת אדם בהסדר יכול להשיג גם מה שגבוה ולמעלה הרבה מהסדר של תפיסת אדם:
והנה בגמ' (פסחים שם) ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול וכו' ומאי משמע שהישועה של זה החג הוא למעלה מהסדר של תפיסת אדם. ומשמע עוד שאפילו אותן הישועות שאין כלל שום אופן לפי הסדר של תפיסת אדם להשיג אותם מ"מ בזה החג בניקל לישראל להשיגם. ולזה אנו מתפללים בזה החג גם על טל אף שלפי הנראה אין שייך על זה תפלה כי באמת תפלה שייך רק על גשם כמו שמצינו בגמ' (תענית ד'.) אמר ר' ברכיה אף כנסת ישראל שאלו שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו וכו' ולהבין זאת למה באמת שאלו כנסת ישראל ויבוא כגשם לנו ולא שאלו שיהי' כטל לישראל אכן יען שעיקר הנייחה של לב אדם הוא רק כאשר מכיר שהשפע יורדת אליו ע"י פעולת עבודתו כדאיתא (שם כ"ה:) אמר משיב הרוח ונשיב זוקא מוריד הגשם ואתי מטרא היינו שרואה שפעל בתפילתו והושג השפעה בעבודת יגיע כפו ועל השפעה כזאת מורה ענין גשם לזה שאלו כנסת ישראל ונדעה נרדפה לדעת וגו' ויבוא כגשם לנו היינו שישיגו ההשפעה כפי סדר עבודה שבתפיסתם אכן השי"ת חפץ להטיב לישראל גם למעלה מסדר עבודה שבתפיסתם לזה נקרא מצדו ית' תפלת כנסת ישראל ששאלו שלא כהוגן והשי"ת השיב להם כהוגן אהי' כטל לישראל היינו כמו שהוא מצדו ית' למעלה מהסדר של תפיסת אדם כי ענין טל הוא ירידת השפע שאין האדם מרגיש בה כלום וזה מורה על ישועה שהוא רק מצדו ית' בלתי עבודת יגיע כפו של אדם ולזה איתא בגמ' (שם) טל לא מעצר לעולם כיון שהוא רק מצד השי"ת. וזהו אהי' כטל לישראל היינו שכביכול ית' מסר כל אור רצונו לישראל כי לא נאמר בלשון ברכה שאתן לישראל ברכה והשפעה כטל אלא נאמר אהי' כטל לישראל כלומר שהשי"ת מסר כביכול עצמו כטל לישראל וזה מורה כדכתיב כי חלק ה' עמו היינו שכל הויות ישראל מהמקום העליון דאיהו וחיו' וגרמוי' חד בהון רק כמו הרצון הפשוט ית' מתלבש בלבושים לקיום העולם יען שאי אפשר לזה העולם לסבול רצון הפשוט בלי לבוש גשמי ככה הוא ענין ההתלבשות מהויות ישראל שנמשכים אחר זה הרצון הפשוט ית' אבל באמת מקבלים ישראל כל ההשפעות כמו שהם אצל השי"ת משוללי לבושים רק רצון הפשוט וכדאיתא בזוה"ק (נשא קכ"ח:) וחיזו דההוא טלא חוור כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה והיינו שכל הגוונים המה רק כפי המראה שהאדם מעמיד נגדו כן נתראה הגוון מזה האבן אם גוון ירוק נתראה בו מראה ירוק אם גוון אחר נתראה מראה אחרת ככה הם כל השפעות שישראל מקבלין כי עצמית השפעה שהם מקבלין הוא רק רצון הפשוט אכן בזה העולם מוכרח זאת השפע להתלבש בלבוש גשם מקבלין ישראל זה הרצון הפשוט ביחד עם הלבוש גשם ג"כ ובזה החג פותח השי"ת אור עתיקא איך שישראל המה מהשורש עליון למעלה מסדר תפיסת אדם לזה יכולין להתפלל גם על טל ולזה איתא בטא"ח גמירו שבפסח תחיית המתים וכו' כי כל הוה נפסד אבל הלבושים של ישראל שהם נמשכים משורש רצון עליון ית' שהוא בלי גבול ואין סוף כך הם הלבושים של ישראל בלי גבול ואין סוף וכשיהי' מראה זאת השי"ת מפורש בזה העולם יהי' חיים וקיימים כל לבושי ישראל וזה תחיית המתים בפסח כי הארה מזה הישועה של תחיית המתים מראה לנו השי"ת לעת עתה בכל פסח: