איתא במדרש רבה (וישלח פ' ע"ח) חד עמא דארעא אמר ליה לר' הושעיה אין אמרת לך חדא מלתא טבא את אמרת בצבורא מן שמיה אמר ליה מה הוא אמר ליה כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבוא מה טעמיה מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו וכו'. ולהבין זאת מה לנו אם ישיבו אותן דורונות בעצמם או אם יחזרו אחרים בעדם הלא תוספתו של הקב"ה הוא מרובה על העיקר והיה כאשר יחזרו לנו אחרים יהיה הרבה יותר מהעיקר:
אמנם הענין הוא כי עיקר הנייחא של האדם הוא דוקא כשמשיג חזרה מה שהיה נדמה לו מלפנים שכבר נאבד ממנו וסבל בדעתו מזה הרבה ואחר כל הסבלנות נודע לו למפרע שכל מה שסבל מלפנים היה בחנם כי מעולם לא נאבד ממנו כלום אזי נעשה לבבו מלא נייחא משא"כ כשנאבד מהאדם באמת איזה דבר אף שנותנים לו חלף אבדתו מה ששוה הרבה יותר א"א בכל פעם שמזכיר א"ע בהפסד אבדתו אין לבו בנייחא וזהו נמי הענין מאותן הדורונות כי לא מעט סבל יעקב אבינו מזה שהיה מוכרח ליתן דורון לעשו הרשע מהרכוש שחנן אותו השי"ת לזה מבטיח השי"ת מנחה ישיבו היינו שכל אותן הדורונות בעצמם כמו שהיה אז בגוון הלבוש שלהם בעת שנתנם לעשו הרשע כך באותו הגוון ובזה הלבוש בעצמו ממש ישיבו אותן בחזרה ולכך קבעו חכמינו ז"ל זה הדרש בדברי תורה על שם עמא דארעא כי עם הארץ נקרא על שם שכל עסקו הוא רק בישוב עולם כי אין לו הבנה יותר מגוון הלבוש של זה העולם ואפילו אם יבטיחו לו להשיג אור היותר יקר למעלה מתפיסת זה העולם לא יהיה לבו בנייחא מזה מאחר שכל תשוקות מגמת חפצו הוא רק בגוון הלבוש של זה העולם כי חפץ דוקא להכיר את הטובה בעיני בשר ג"כ לכן היו מכניס חכמינו ז"ל זה הדרש בשם עמא דארעא להורות בזה שישיגו ישראל לעתיד בחזרה כל אותן הלבושים בעצמם שהפסידו בעוה"ז בעד כבוד שמים וסבלו מהם חוץ ממה שינחיל להם השי"ת הרבה טובה שהוא למעלה מתפיסת זה העולם אלא גם הלבוש הגשמי ישיגו נמי בחזרה לתפיסתם ועל זה מרמז שמיני עצרת שיחזיר השי"ת לישראל כל מה שפבלי בהיקף שבעה לתפיסתם ממש עד שיכירו כל מה שסבלו והפסידו מלפנים כענין מאמרם ז"ל (סנהדרין צא:) כשיעמדו במומן יעמדו שלא יאמרו אחרים המית ואחרים החיה היינו שיכירו א"ע עם כל הסבלנות שסבלו בעוה"ז ולזה אף ששמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו מ"מ הוא תשלומין דראשון להורות בזה שכל מה שלא היה בכח ישראל לגמור ולהשלים בההיקף שבעה יתן להם השי"ת כח לגמור ולהשלים בההיקף שמיני כי תשלומין דראשון היינו שיהיה השארה להלבושים של ישראל עולמי עד: