ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. כתיב (קהלת ד׳:ו׳) טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל וגו'. ומבואר במדרש רבה (שם ד' ויקרא ג') טוב מלא כף נחת זה יום השבת ממלא חפנים עמל אלו ששת ימי המעשה וכו' והנה כמו שבת כנגד ימי המעשה ככה הוא שמוני עצרת נגד ימי החג ולזה אמר א"א מו"ר הגה"ק זצל"ה טוב מלא כף נחת רומז על שמיני עצרת ממלא חפנים עמל אלו שבעת ימי החג. וביאר הענין כי הנה החודש תשרי נקרא בגמ' (ר"ה י"א) ירח האתנים דתקיפי במצות היינו שממנו נמשך כל התקיפות לישראל כי עיקר התקיפות הוא רק במעשה המצות כי מעצמות אור תורה הבהיר בלי התלבשות ממעשה המצות אינו נמשך מזה להאדם כ"כ תקיפות כי מי זה האיש אשר יכול להתפאר עצמו שהשיג תכלית המכוון מאור התורה שעליה נאמר ונעלמה מעיני כל חי ואף על כל מה שבכח אדם להשיג נאמר נמי התעיף עיניך בו ואיננו וא"כ איזה תקיפות יתכן לקבל מאור בהיר כזה אכן כאשר אור תורה בא בהתלבשות ממצות מעשיות אזי מנהיר להנפש האוחז באלו המעשה המצות תקיפות עצום מאוד עד שבכחו לדבר נוכח השי"ת ברוך אתה ולומר אשר קדשנו במצותיו וצונו כי מעשה המצוה הגם שנראה לעיני בשר כמו פעולה גלמית מ"מ התקשר בה השי"ת ובזאת הפעולה גלמית התלבש השי"ת כל רצונו והתקשר עצמו כביכול ית' באלו המצות כמו שנאמר מלך אסור ברהטים וכמבואר בתקוני זוה"ק (תיקון שתיתאה ליום ט"ז) מלך אסור ברהטים דא קב"ה יקו"ק דאיהו אסור בארבע בתים דילה דאינון אדני ארבע רהטי מוחא וכו' (ושם ע"ב) מלך אסור ברהטים אלין ארבע רהטי מוחא ארבע בתי דתפילין דאינון אקי"ק וכו' וכן איתא בזוה"ק (הקדמה ח' שם ויצא קמ"ב) היינו שבזה הפעולה גלמית קשר השי"ת כל רצונו עד שמוכרח להתגלות עומק האור להאדם האוחז בה וכמבואר (שם קנ"ז) אחזתיו בקשורא דתפילין דיד ולא ארפנו בתפילין דרישא וכו' ורזא דתפילין מרמזין על התקשרות השי"ת בכל מעשה המצות שנתקשר בהם כל רצונו ית' ומזה נמשך כל מיני תקיפות ללב ישראל לכן נקרא זה החודש ירח האתנים דתקיפו במצות כי בו הלביש השי"ת כל אור רצונו בפעולות גלמיות והוא כי בתחלתו הוא ר"ה שאז נתעורר הנקודה קדמאה מהתחלת הבריאה ואז צריכין ישראל לשלול מאותם כל רצונם ולבטלו לזאת הנקודה שהוא קלא פנימאה. והלביש השי"ת זה ההתבטלות בקול שופר ואין לשער עוצם התקיפות הנצמח מזה בלבם של ישראל שכל ההתבטלות שלהם לאור רצונו ית' נכלל בקלא דשופר שהוא רק קול פשוט בלי חיתוך צורת אותיות כלל. ואח"כ ביוה"כ שאז צריכין ישראל לשבות בשב ואל תעשה הלביש השי"ת זאת המצוה משב ואל תעשה בפעולה עד שנעשה מזאת השביתה בעצמה מצות עשה בקום ועשה שנא' ועניתם את נפשותיכם הרי שמשביתה נתהוה פעולה כי מצות עשה לפעולה יחשב וכל ענין אלו הפעילות של זה החודש הוא למען שיוסרו ישראל על ידם ולשלול מאותם כל תפיסת זה העולם ולבטלו לרצון עליון ית' שהוא חד ולא בחושבן אמנם מיום ראשון של סכות מתחיל הענין מכל עבודות ישראל שימשיכו אצלם אל תפיסת זה העולם את אור רצונו ית' שיהיה נקרא חד בחושבן עד יום הערבה שאז הוא כדאיתא בזוה"ק (צו ל"ב) ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא וכו' היינו שאז אסתיימו ונגמרו כל הצמצומים כי למחרתו ביום שמיני עצרת הוא יום שלשה עשר מיום כפור ואלו י"ג יום המה נגד י"ג תקוני דיקנא שמרמזין על הברורין שבכח האדם לברר שית מתתא לעילא וכנגדם שית מעילא לתתא שהוא הזריחה מהשי"ת וביום י"ג שהוא שמיני עצרת נזדווגו ביחד הפעולות של ישראל עם אור רצונו ית' לאחדים ממש ואמר אאמו"ר הגה"ק זצל"ה שיום שמיני עצרת מרמז על זה היום שנאמר עליו והיה ביום ההוא וכמבואר בזוה"ק (שלח קעא.) והיה ביום ההוא וכו' אמאי אקרי יום ההוא אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא וכו' היינו שכל המכוון מאלו העבודות והברורין שהציב השי"ת בעוה"ז עוד בהתחלת הבריאה הוא רק למען להגיע על ידם לסופא הנקרא יום ההוא וזהו דאחיד סופא בשירותא כי כל העבודות והברורין המה פתח ושער שעל ידם יש שביל ישר ודרך נכון להגיע לזה היום הנקרא יום ההוא ועל אותו היום רומז שמיני עצרת ולכן עד זה היום היו מקיפין במצות ובזה היום שמיני עצרת מתחילין להקיף בתורה להורות על התגלות אור אהבתו ית' לישראל בלי שום לבוש כלל ולזה רומז הכתוב טוב מלא כף נחת על שמיני עצרת כי הגם שבזה היום הוא הקרבן קטן ופחות מכל ז' ימי החג על זה אמר הכתוב טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל וגו' כי בזה הכף נחת מנהיר השי"ת כל אור אהבתו הבלתי גבול לישראל: