ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. בזוה"ק (ויגש רח:) ולא עמד איש אתו בזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנסת ישראל. בהתודע יוסף אל אחיו בזמנא דקב"ה הוה מתחבר בהו בישראל בגין דאינון נטלי בלחודיהו ולא חבורא דעמון עכו"ם בהדייהו בגין כך ביום השמיני עצרת תהיה לכם דהא בזמנא דא איהו קב"ה בלחודוי בחבורא חדא עם ישראל דכתיב בהו אחי ורעי וכו'. הענין הוא כדאיתא בזוה"ק (צו לא:) מה דתלא בעובדא בעובדא אתער לעילא ואתעביד עובדא ומה דתלא במלין במלין כד אתגזר במלה אתער הכי לעילא וכו' ת"ח הני שבע קלין תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא והשתא לא תליין אלא בעובדא ושם (דף ל"ב) ביומא קדמאה דירחא שירותא דדינא הוא וסיומא הוא בהאי יומא והא אתמר ת"ח ביומא דא שלמין ומסיימין עמין עכו"ם ברכאן דלהון ושראן בדינא וישראל ביומא דא מסיימי דינין דלהון ושראן בברכתא דהא ליומא אחרא זמינין לאשתעשעא במלכא לנטלא מניה ברכאן לכל שתא וכו'. היינו כי בר"ה אז הוא עדיין מכוסה כל הרצון במחשבה ולכך נקרא בכסה ולעומת זה הוא אז עבודת ישראל ג"כ בקול פשוט שאינו עדיין אפילו במלולא כי בקול פשוט אין עדיין אפילו חיתוך אותיות כלל ואח"כ מתחיל עבודה במלולא ובחג הסכות מתחיל עבודה בעובדא היינו שזה הרצון ית' שהיה עוסק עם ישראל מלפנים בהסתר נתגלה עכשיו לישראל זה הרצון ית' מפורש בהתגלות הפעולה של ארבעה מינים וזהו דאיתא במדרש רבה (אמור) הה"ד ארבעה הם קטני ארץ והם חכמים מחוכמים וכו' היינו שבזאת הפעולה מאלו ארבעה מינים שנראה לקטני ערך נתעורר כל האור המלובש בהתלבשות הבריאה כי באורייתא ברא קב"ה עלמא אלא שנתעלם אח"כ בלבושי הבריאה ובנטילת ארבע מינים אלו נתעורר כל האור מהבריאה שיהיה בהתגלות הפעולה כי באמת זה היקרות שהניח השי"ת בעצמות הפעולה הוא יותר גדול הרבה מהכוונה שאפשר לכוון בה כי אם היה די בהכוונה מהמצוה לבד בלעדי הפעולה לא היה צריכין לפעול את המצוה בפעולה ממש רק שהיה די לכוון הכוונה הנמצא בה אלא שבאמת יש בעצמית הפעולה יקרות העצום מאוד מה שאין יקרות כזאת בשום כוונה כלל כי דוקא ע"י הפעולה הגשמי מהמצוה נתעורר כל האור מהרצון ית' לזה היו מקיפין בכל יום מז' ימי החג במצות וביום הערבה שהוא סיומא דדינא היו מקיפין ז' פעמים ואלו עובדות נקראין הכל תכשיטין דמלכא ובשמיני עצרת מסלקין כל התכשיטין להורות על שלימות הזווג בקירוב בשר בלי שום לבוש כמבואר בהאר"י הק' ז"ל וזהו דאיתא שם בזוה"ק ולא עמד איש אתו בזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנסת ישראל וכו' בג"כ ביום השמיני עצרת תהיה לכם וכו' ולכך מתחילין ישראל אז להקיף בתורה להורות שכל האור מפעולות המצות נחקק בלבבם של ישראל ונעשה מזה תורה והחילוק הוא כדאיתא בגמ' (סוטה כא) מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא: