עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה וגו'. כתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו'. היינו שישפיע השי"ת ברכה מעומק המקור עליון כי ענין ברכה מבואר בזוה"ק (עקב רעא.) ברוך דא רזא דמקורא עלאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין ואיהו ברוך תדיר דלא פסקין מימוי וכו'. הגם שזה האור כמו שהוא בהמקור כאשר נמשוך לזה העולם הוא מטי ולא מטי כדאיתא בזוה"ק (בראשית ט"ז) היינו כי אור המקור נקרא אור האבוקה כמבואר בגמ' (פסחים ח.) למה צדיקים דומין בפני השכינה כנר בפני האבוקה וכו' האי משך נהורא והאי מיקטף איקטופי וכו' בכל זאת משום שישראל מסלקים מצדם כל נגיעתם ואין להם מצדם שום רצון אחר בלעדי רצונו ית' לכך משפיע להם השי"ת את האור מהמקור עלאה בזה האופן שיהיה יתכן להיות מטי תדיר וכענין שנאמר מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קולות וביארו ז"ל בגמ' (ב"ב טז.) הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה שאלמלי שתי טיפין יוצאות וכו' הרבה קולות בראתי בעבים וכל קול וקול בראתי לו שביל בפני עצמו שאלמלי שתי קולות יוצאות משביל אחד מחריבין את כל העולם וכו' ככה נמשך לישראל האור מהמקור עליון בדרך לחזיז קולות כדי שיהיה בכחם לקבל וזה זוכין ישראל ע"י ברורם במצות מעשר כי עני מעשר ביאר אאמו"ר הגה"ק זצל"ה שרומז על הדרגא העשירית שהוא המדה האחרונה הנקראת מלכות שבמלכות שהציב השי"ת בגבול ההיקף מתפיסת אדם שיש לו כח לקנות בזה שיהיה נדמה לו שיש לו בחירה ובבחירת רצונו הטוב בוחר בטוב ומואס ברע אף שבאמת כאשר מביט האדם מעט למעלה מזאת הדרגא האחרונה יכיר בבירור שאין בידו שום כח הבחירה נמי אמנם בזאת הדרגא האחרונה הנקראת עשירית הציב השי"ת שיהיה נדמה להאדם על הגוון שיש לו כח הבחירה ולזה אמרו ז"ל בגמ' רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חבירו רמזו ז"ל בזה על זה הדרגא עשירית שנקרא קב שלו שרוצה אדם בה כי בהתשע מדות שהם למעלה מזאת הדרגא אין להאדם רצון בהם כי יודע שאינם בתפיסתו לפיכך נקראים תשעה קבין של חבירו כי עיקר הרצון של האדם הוא רק בזו הדרגא שיש בכחו לקנות ולזה נקרא הדרגא עשירית קב שלו וכאשר מוסר אדם זה הדרגא עשירית הנקרא קב שלו להשי"ת היינו שממליך השי"ת גם על כח בחירתו שזה הכח לבחור בטוב ולמאוס ברע אינו שלו רק מהשי"ת ועל זה רומז מצות מעשר אזי מקנה לו השי"ת גם התשעה קבין הנשארים כד' בגמ' משולחן גבוה קא זכי להו ועל זה מרמז מצות מעשר שימסור חלק העשירית הנקרא קב שלו לגבוה וע"ז יקנה תשעה קבין הנשארים אצלו משולחן גבוה וכדאיתא בזוה"ק (בלק קצז.) דהא מגו מהימנא סגיא דילה דלא אשכחן בה מומא יהבו לה בלא עכובא כלל ואיהו כד מטא לגבה כל מאן דכנישת עצר ומעצר ומעכבת דלא נחית ונהיר אלא כפום טלא טיפין טיפין זעיר זעיר זעיר וכו' וכדין איהו עצרת וכו'. היינו מגו מהימנא סגיא שמאמין השי"ת בישראל חפץ להשפיע להם את אורו בגודל התפשטות ובאותו הבהירות ממש כמו שהוא בהמקור עליון אכן כנסת ישראל מחמירים על עצמם מצדם ומעצרים ומעכבים דלא נחית ונהיר אלא כפום טלא טיפין טיפין זעיר זעיר וזהו ע"ד דאיתא בגמ' בנות ישראל החמירו על עצמם וכו' היינו שזאת החומרא אינו שחכמים החמירו עליהם אלא שבנות ישראל החמירו על עצמם מצדם כי כך נקבע בלבבם של ישראל מקדושת אבות שיגדירו ויחמירו על עצמם לבלתי יקבלו שום טובה בגודל זרם התפשטות רק טיפין טיפין זעיר זעיר כדי שיכירו תמיד בהשפע את אהבת הנותן וזה הקדושת אבות הנקבע בלבבות ישראל נקרא טל וכמבואר במדרש דייתיקו זו מאברהם אבינו נמסר לישראל שנאמר אצלו מרחם משחר לך טל ילדותך וטל הוא לבוש בעוה"ז לאותה הנקודה דמטי תדיר באורח גניזא כי טל לא מעצר לעולם כדאיתא בגמ' (תענית) לכן איתא בגמ' (שם) כנסת ישראל שאלו שאלו שלא כהוגן יבוא כגשם לנו וגשם פעמים מתבקשת ופעמים אינה מתבקשת והקב"ה השיב להם כהוגן אהיה כטל לישראל וטל לא מעצר לעולם. ומדוע באמת לא שאלו כנסת ישראל ג"כ על טל אמנם על טל לא יתכן כלל לבקש מאחר שטל הוא הצמצום שיש בלב ישראל בקביעות מקדושת אבות לבלתי יחפצו שום טובה בגודל התפשטות והם בעצמם החמירו על עצמם מרצונם וא"כ מה שייך שיתפללו על זה אכן על גשם שמורה על השפעתו ית' על זה שייך להתפלל יבוא כגשם לנו היינו שיתן לנו השי"ת מצדו כל מיני השפעות טובות באופן כזאת שיהיה בכחנו לקבל אותם ועל זה השיב השי"ת אני אתן לכם יותר כהוגן. אהיה כטל לישראל היינו שאברר לעיני כל שרק הצמצומים של ישראל התעוררו אצלו כביכול להשפיע בזה העולם כל ההשפעות טובות ויהיה נמצא שישראל עומדים לפנים מכל ההשפעות מאחר שהם המעוררין למעלה להשפיע את כל ההשפעות ומבלעדי הצמצום של ישראל לא היה בזה העולם שום השפעה הרי שישראל המה לפנים ולמעלה מכל ההשפעות: