בגמ' (מגילה י"ב:) איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני מאי קאמר אי ליחוסא קאתי ליחסי' עד בנימין וכו' תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו בן שמעי בן ששמע אל תפילתו וכו'. להיות שגבי ישראל נתוסף הקדושה בכל פעם שנולד בישראל איזה נפש ובכל דור ודור נתרבה הקדושה ביותר לזה מדייק הש"ס אי ליחוסא קאתי ליחסי' עד בנימין כי ע"י דור יותר נתרבה הקדושה ג"כ ביותר אלא מאי שנא הני. תנא כולן על שמו נקראו וכו' היינו אף שבאמת נתעורר על ידו הקדושה עד בנימין אולם הכתוב אינו מחשב אלא אלו השמות מהקדושה שנתעורר על ידו בהארת הישועה להכלל ישראל ועל זה הענין איתא שם נמי קרי לי' יהודי אלמא מיהודה קא אתי וקרי לי' ימיני אלמא מבנימין קאתי וכו' אמר ר' יהושע בן לוי אביו מבנימין ואמו מיהודה וכו' והוא כדאיתא בזוה"ק (וישלח קעה.) ותקרא שמו בן אוני דקשיו דדינא דאתגזר עלה ויעקב אהדר לי' וקשור לי' לימינא וכו' היינו כי איתא שם מקודם (דף קעד.) כד בעא לאשתמודעא מלכותא בארעא שריא בדינא ולא אתישבת מלכותא בדוכתא כדקא יאות עד דאתער דינא בשאול לפום עובדוי ולבתר אתישבת מלכותא ואתתקנת וכו' נמצא לפי זה שכל המלכות מזרעה של רחל הוא רק לפי שעה ולזה קראתו בן אוני ויעקב אהדר לי' וקשיר לי' לימינא היינו שהופיע בו הארה העליונה כמו שמאיר מצד השי"ת שאין באמת מצדו ית' שום דבר שיהי' רק לפי שעה וזהו דקשיר לי' לימינא היינו שיש לו באמת קיום לעולמי עד:
כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו. והוא כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון כו דף עט) על הפסוק כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק וכו' דלא צריך לאתחזי' קדם שכינתא בקליפה וכו' היינו שאינו יכול להתפלל. ומרדכי האיר עיניהם של ישראל שאין אצלם לבוש כלל וכל מה שעשו מלפנים לא הי' רק על הגוון כי יען שמרדכי מסר נפשו שלא יכרע ולא ישתחוה אף שלא הי' מחויב כלל למסור נפשו ע"כ בירר בזה המסירות נפש את כל ישראל שהם לא עשו אלא לפנים כי הוא הי' מבורר מאוד אף משמץ גיאות שנקרא ע"ז עד שהי' מוסר נפשו אפילו על בזריי' דעבודה זרה וממילא לא ללמד על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל ישראל שגם הם לא עשו אלא לפנים:
בן שמעי בן ששמע אל תפילתו. היינו אף שהי' זאת הישועה בלא זמנא כי אכתי עבדי אחשורוש אנן וגם הבית המקדש לא הי' נבנה עדיין מ"מ ע"י מרדכי נתעורר מהעומק כמו שהוא מצדו ית' כמו שמצינו גבי שמעי בן גרא אף שכל קיום הויותו הי' רק לפי שעה כי כל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה בכל זאת אחר שהכניע א"ע נגד דוד המלך כדכתיב ואני ראשון לבית יוסף וגו' נשאר בו חיים לפי שעה אכן בעומק אין מצד השי"ת לפי שעה כלל כי הרי בין כך נולד ממנו יאיר שיצא ממנו מרדכי שהגיע דוקא על ידו כל הישועה לכלל ישראל והוא כענין שביאר אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה מאמרם ז"ל מה ראה ארך אפים ראה היינו מאחר שהקב"ה מאריך אף לבל יעניש להאדם מיד אזי בין כך נשאר אדם בחיים והחטא שהוא רק לפי שעה יתרוקן מן האדם מעט מעט והחיים הוא מעומק נמצא שע"י אריכות אפים ישאר האדם בחיים לעולמי עד:
בן קיש בן שהקיש על שערי רחמים וכו'. היינו שהקיש לעורר את הקול מעומק הפנימי כמו שהוא מצד השי"ת והוא כדאיתא בזוה"ק (שלח קסח:) קלא דהדרא בעינא למנדע ומבאר שם הזוה"ק כל הקולות דלא סלקין ולא נחתין והקול הנראה ביותר דלא סליק הוא קלא דנחש שנראה שסתום לגמרי ומרדכי עורר לפתוח גם קול כזה ולעורר כ"כ מרחוק ולפתוח גם שם מהעומק זאת הוא מהארת דוד המלך שעליו נאמר ודוד מנגן ביד היינו שפתח את העומק להנהיר משם לכל פעולת הרחוקים וזה הוא כוונתם ז"ל באמרם שם וכולן על שמו נקראו היינו שכל אלו השמות שמחשב שם הכתוב המה רק על שם הישועה שנפתח ע"י מרדכי להכלל ישראל: