פורים בוקר
איתא בגמ' (מגילה טז:) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אורה זו תורה וכה"א כי נר מצוה ותורה אור שמחה זה יו"ט וכה"א ושמחת בחגך ששון זו מילה וכה"א שש אנכי על אמרתך ויקר אלו תפילין וכו':
הנה בזה היום האיר השי"ת בהתגלות מפורש לישראל האור מכל אלו הדברים שעמלק מכחיש אותם לזה נאמר ליהודים היתה אורה וכמבואר בגמ' שם אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור כי ענין תורה הוא כמבואר בזוה"ק (מצורע נג:) מאי תורה דאורי וגלי במה דהוה סתים דלא אתידע וכו' היינו כי כל בריאת עולם הוא שהלביש השי"ת את האור והסתיר אותו בכל הלבושים של עוה"ז. וע"י ד"ת יכולין לבוא למקור האור שהוא סתים בכל הלבושים. ועמלק מכחיש זאת ואמר מאחר שהשי"ת העלים והסתיר את האור בלבושים אי אפשר בעוה"ז לגלות את האור כי אם הי' רצונו ית' בהתגלות אור לא הסתירו בלבושי עוה"ז וכיון שברא השי"ת עוה"ז מוכח שרצונו ית' הוא בהסתרת האור כי התגלות האור יש להשי"ת בעולמות עליונים אשר שם אין שום הסתר כלל רק עוצם בהירות. שמחה זה יו"ט שנאמר ושמתת בחגך. היינו כי המועדים נקראים פני ד' כלומר כמו פרצוף פנים שמוכיח על כל אברי הגוף כך יכולין להוכיח ולהכיר בזמן המועד את כל המבוקש שיש להשי"ת עם האדם כי יש שביל ישר באלו הימים לכל פרט נפש שהוא מבקש ד' לבוא על אותו המבוקש. ועמלק מכחיש זאת ואמר שאי אפשר כלל שיהי' בעולם הזה שביל ישר להכיר אור רצונו ית'. וששון זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך וגו'. היינו כי מילה מבואר בזוה"ק (בא לו.) איזהו פתח הגוף הוי אומר זו מילה וכו' היינו שאם יצמצם אדם א"ע בזה המקום מלהשפיע רק כפי רצונו ית' ממילא יהי' כל הקבלות שלו ג"כ מבוררים שלא יקבל רק מה שהוא רצונו ית' כי כאשר מבורר גבי האדם כלי ההשפעה אז הוא מבורר גם בכלי הקבלה שלו. ועמלק מכחיש זאת כדאיתא במדרש שהוא שונא את המילה ואומר טול מה שבחרת. היינו שאמר מאחר שא"א לאדם לברר א"ע מכל וכל כי אם אחר שיברר האדם ויצמצם א"ע בהפרט של פתח הגוף אזי יבררו השי"ת אח"כ בכל הפרטים וכיון שיהי' צריכין עכ"פ לבוא בשאר הפרטים שהשי"ת יברר אותם א"כ מה לי לצמצם בפתח הגוף הלא כן הוא השי"ת כל יכול לברר גם בהפרט של פתח הגוף אף בלעדי הצמצום של האדם. ויקר אלו תפילין וכו'. כי בתפילין דמארי עלמא מה כתיב כי מי גוי גדול ומי גוי גדול כדאיתא בגמ' (ברכות ו.) היינו כי תפילין הוא לבוש לאורו ית' שאור רצונו ית' נתלבש בזאת המצוה וכשאדם מניח אותם עי"ז יכול להשיג את אורו ית' המלובש בהם ומרמזין על כל פעולות המצות שיכול האדם לחפור בהם ולגלות את האור השוכן בהם. ועמלק מכחיש זאת ואמר שכל אלו הדברים הוא מה שכיסה עתיק יומין כדי שיהי' הסתרה ואין רצונו ית' לגלות בזה העולם את ההסתר ולכן לחם עם ישראל ברפידים כי עמלק מריח תמיד החסרון של ישראל כדי לקטרג עליהם וברפידים הי' החסרון שרפו ידיהם מתורה ומצות וכמבואר בזוה"ק (בשלח סד:) מאי דכתיב היש ד' בקרבנו אם אין גוברין דחמו זיו יקרא דמלכיהון על ימא וכו' אינון אשתכחו טפשין ואמרו היש ד' וגו' אלא הכי קאמר ר"ש בעו למנדע בין עתיקא סתימאה דכל סתימין דאקרי אין ובין זעיר אפין דאקרי ד' וכו' אי הכי אמאי אתענשו אלא על דעבידו פרודא ועבידו בנסיונא דכתיב ועל נסותם את ד' אמרו ישראל אי האי נשאל בגוונא חד ואי האי נשאל בגוונא אחרא וע"ד מיד ויבא עמלק היינו כי בים היו ישראל רואים מפורש בהתגלות הנהגת עתיקא ואח"כ נעלם מהם הבהירות מזה האור לזה היו מבקשים לידע היש ד' בקרבנו זעיר אפין דאקרי ד' הוא בקרבנו דייקא כלומר שההעלם וההסתר הוא מצדם דייקא אבל השי"ת מצדו מנהיג עמהם תמיד בהנהגת עתיקא ומאחר שכל הנהגת זעיר אפין הוא רק מצדם לכך צריכין לעבודה כדי לדחות את ההסתר למען שיכירו הנהגת עתיקא. אם אין דאקרי עתיקא הוא בקרבנו היינו שגם ההסתר שהוא בקרבנו הוא נמי מעתיקא שהשי"ת הציב שיהי' הסתרה בקרבנו וממילא אין מקום ח"ו לעבודה לדחות את ההסתר מאחר שההסתר בעצמו הוא מעתיקא וזהו שאיתא שם אמרו ישראל אי האי נשאל בגוונא חד ואי האי נשאל בגוונא אחרא וע"ד מיד ויבא עמלק היינו כי באמת הוא כמבואר (שם האזינו רצ) אמר ר"ש כל מה דאמינא דעתיקא קדישא וכל מה דאמינא דזעיר אנפין כלא חד כלא הוא חד מלה לא תלייא בי' פירודא כי בשעתא דזווגא אשתכח עתיקא וז"ע הוא כלא חד אכן להגיע לאותו הזיווג א"א כי אם ע"י עבודה בזעיר אנפין כי בלתי זאת עבודה בזעיר אנפין הרי הוא כמאמרם ז"ל בגמ' (שבת לא:) ומפתחות החיצונות לא מסרו לו בהי עייל רק אחר שעובד אדם כפי כוחו בההסתר אזי מנהיר לו השי"ת מאור עתיקא וממילא רואה האדם שז"א ועתיקא כולא חד כי מכיר היטב איך שהי' שוכן אצלו השי"ת גם מלפנים בתוך ההסתר ובהישועה של פורים הראה זאת השי"ת מפורש וכמבואר בגמ' (מגילה יג:) הפיל פור הוא הגורל תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה היינו שעיקר שמחתו הי' כשראה שנפל פור בזה החדש שנתעלם האור של מ"ר ואותו אור א"א עוד שיתגלה בזה העולם כמו שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' וזה הי' שמחת המן ולא הי' יודע שבז' באדר נולד משה רבינו וכמבואר בזוה"ק (חוקת קפא:) הנך שוכב עם אבותיך וקם אע"ג דתתכנש הנך קיים לאנהרא לסיהרא וכו' היינו שעל ידי עבודה יכולים להגיע לאורו של משה רבינו: