איתא בספר יצירה שלהי פרק ה' (משנה י"ט) המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וכו':
ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצל"ה אות ק' מורה על הדמיון הנמצא בעולם כמאמרם ז"ל כקוף בפני אדם וזהו המליך אות ק' בשחוק היינו כענין שאיתא בזוה"ק כמה פעמים שע"י דרגין תתאין מגיעין לדרגין עלאין כי לאחר שיגמרו כל הברורין ויהי' כדכתיב אז ימלא שחוק פינו אז בזה השחוק יהי' רואים החיבור שיש לכל עבודת ישראל הנראין בזה העולם לשחוק וכדברים קטנים וכדמיון בעלמא ודגים בעולם היינו כי דגים מורה על הדמיון של רוח חיים שהי' טרם יצירת הצורת אדם כדכתיב ויברא אלהים את התנינים הגדולים ומרומז על הלויתן שנאמר עליו לויתן זה יצרת לשחק בו וזה הוא השחוק שיהי' לעתיד וכמאמרם ז"ל בגמ' (ב"ב עד:) שעתיד לעשות ממנו סעודה לצדיקים וזה מרמז על התיבור הגמור שיהי' אז לישראל עם השי"ת וזהו דגים בעולם היינו שיהי' ניכר אז החיבור שיש לכל הדברים שנראים בזה העולם לדמיונות בעלמא כי גם כל העבודות היקרים ביותר נחשבים נמי באמת נגד היקרות שיתגלה אז רק כמו דמיון בעלמא כדכתיב היינו כחולמים ועל כל זה יהי' להם חיבור ושייכות לזה השחוק שיהי' לעתיד שעליו נאמר אז ימלא שחוק פינו וכענין דהמליך אות ק' בשחוק כך הוא הענין דגים בעולם וכמבואר בזוה"ק (אדרא נשא קכט:) למאי הוא רמיזא א"ל לנוני ימא דלית כסותא על עינא ולית גבינון על עינא וכו' שמרמז על אור עתיקא היינו שכל פעולת ישראל יש להם מקום בשורש העתיקא ואדר בשנה היינו שבזה החודש מחזק הש"י כל יסודות הבריאה כי בקיץ יסתעפו ענפי' ובחורף יתחזקו היסודות כי האילן מקבל את היניקה בחורף ואדר הוא מלשון התחזקות וקיום וכדאיתא בגמ' (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה' וכמבואר במדרש (בראשית רבה פ' ה') ויאמר אלהים יקוו המים וכו' משל למלך שבנה פלטין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימים ושואלין בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע וכו' כך מתחילת ברייתו של עולם לא הי' קלוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד מקולות מים רבים אדירים משברי ים ומה היו אומרין אדיר במרום ד' אמר הקב"ה מה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דיבור הרי הן מקלסין אותי כשנברא אדם עאכ"ו וכו' מרמז המדרש בזה שהמשיל את המים לאלמים שאין בהם כח הדיבור להורות אשר טרם שיוצא עדיין הסדר באור ישר מהעלם אל הגילוי לתפיסת האדם אז מיד בהתחלה צריך האדם להתייצב עם הכרה ולקבוע אז היטב בלבו כי אדיר במרום ד' היינו שכל התפשטות אור השפעתו ית' הוא תמיד בידו ית' כי באמת לא עזב השי"ת מעולם שום דבר מידו ורשותו וכדאיתא במדרש תנחומא (פ' פנחס) יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי וכו' כי השי"ת אומר תמיד לי הכסף ולי הזהב ולמי נותן השי"ת לאדם כזה שקובע בלבו היטב הכרה שאף כל מה שתחת ידו הוא ג"כ עדיין בידו ית' כי אדיר במרום ד' נמצא שגם שההשפעה הוא ביד זה האדם בכל זאת לא עזב אותה השי"ת עדיין ושפיר נקרא עדיין זאת השפע לי הכסף ולי הזהב אמר ד' לכן יורדים לזה האיש כל ההשפעות כי אף אחר שבאים ברשותו המה נמי עדיין כמו בידו ית' וזהו אדר בשנה: