איתא בגמ' באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים וכו':
הענין הוא כי בזה החודש מתחיל השי"ת לסדר את הסדר שיהי' בא אח"כ באור ישר לכך צריכין אז ישראל לשרש את הכלאים מלבם כדי שלא יעלים ויסתיר מהם הכרת המקור כי כלאים הוא כמבואר בזוה"ק (קדושים פו:) מהו כלאים כמאן דיהיב אחרא בבי מטרא כד"א אל בית הכלא (ירמיהו ל״ז:י״ח) כלאים מניעותא וכו' כלאים ערבוביא דעביד ערבוביא בחילא דלעילא ואכחיש פומבי דמלכא וכו' היינו כדאיתא בתקיני זוה"ק (תיקון יד) הא תינח שור וחמור דא מסאבא ודא לא מסאבו אבל בשר וחלב שניהם היתר ולמה אסרן הכתוב ומבאר שם למינה כתיב היינו שכל הדברים צריכין פב"פ להיות כדי להכיר בהם שורש המקור וכאשר מתערב מין בשאינו מינו אף ששניהם היתר מ"מ נעלם מהם מקור שורשם ככה הוא הענין כאן כי כאשר מתחיל לבנות סדר חדש שירד באור ישר ולבוא בהתלבשות תפיסת הבריאה והתלבשות השפע מהשי"ת נקרא מטר ויכול לדמות בתפיסת הבריאה אשר מטר יורד לכל כמאמרם ז"ל (תענית) מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים ולא עוד כאשר לא ינקו ישראל את עצמם לעקר ולשרש הכלאים מלבם תכף בהתחלת ירידת אור השפעתו ית' יכולין הכלאים כ"כ להסתיר בעדם עד שיהי' נדמה להם שעיקר השפעתו ית' יורד ח"ו להאומות וישראל אינם נזונים רק מתמצית לזה הוא המצוה אז תכף בהתחלה לעקר ולשרש את הכלאים ומפאת זה לא יהי' עוד ממילא שום דבר המסתיר את שורש המקור כי יהיו עומדין פב"פ נגד המקור וזהו כענין שאיתא בגמ' ( ברכות לב:) חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין וכו' היינו כי תפלה צריך שיהי' מעומק הפנימי של נקודת הלב לכך היו שוהין מתחילה שעה אחת כדי לנקות את הלב ולסלק ממנו כל הנגיעות מהבלי עוה"ז לבלתי יסתיר בעדם שום נגיעה בשעת התפלה כדכתיב הברו נושאי כלי ד' וגו' היינו שיהי' נקי ומזוכך מכל נגיעות עוה"ז בשעת התפלה ככה הוא המצוה כאן בעת שמכריזין על השקלים להורות על התחלת בנין הסדר משורש המקור ית' צריכין תו"מ לעקור ולשרש את הכלאים מהלב וממילא יהי' מכירין היטב שהאור ישר מהשורש הולך תמיד רק לזה המקום שיש שם כבוד שמים ולא עוד אלא אדרבה שמאבד ומבטל כל אותן העומדים בחוצפה לבטל ח"ו הכ"ש וכענין מאמרם ז"ל בגמ' ראה הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים לפיכך הקדים שקליהן לשקליו וע"י זה נתבטלו כל הקמים נגד כבוד שמים: