ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וגו'. הנה זאת המצוה הוא עצה למלאות חקיקת החסרון שיש בתפיסת הבריאה שנדמה לה מציאות העדר כי כל תרי"ג מצות הם עצות ונקראים עיטין דאורייתא אמנם מצות פרה אדומה הוא עצה למלאות זה החסרון המסתעף ממנו תרעומת בלב אדם מדוע הציב השי"ת לבושים המגיע להם התבטלות ומה גם אפילו לבושים ממעשה המצות נדמה בזה העולם שמגיע להם התבטלות ועל זה יש צעקה גדולה כענין שאיתא במד"תנ (פ' חקת) אמר משה לפניו רבש"ע אם נטמא הכהן במאי תהא טהרתו היינו כי ענין כהן מרמז על כל עבודת ישראל והתכלית המכוון מכל העבודת הוא כדי שימשכו את האור לתפיסתם דווקא כי מעט למעלה מתפיסת הבריאה שם אין שום מקום לעבודה ולכן שאל מ"ר רבש"ע אם נטמא הכהן במה תהי' טהרתו היינו אחר שעיקר עבודה הוא למען שימשיך את האור להתפיסה של אדם ולהתפיסה בעצמה מגיע התבטלות א"כ מאי נ"מ בזה הלבוש שממשיכים לתוכו את האור כיון שהלבוש בעצמו יתבטל ואיתא שם שלא השיבו הקב"ה בשעת מעשה ונתכרכמו פניו של משה אכן כיון שהגיע לפ' פרה אדומה אמר לו הקב"ה וכו' זו הוא טהרתו ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וכו' וזהו שאיתא בגמ' (גיטין ס) שפרשת פרה אדומה נאמר ביום שהוקם המשכן ובשני בניסן נשרפה הפרה כדאיתא (בירושלמי) כי זה היום הראשון בניסן נטל עשר עטרות כד' בגמ' ראשון לשכון שכינה ראשון להקמת המשכן וכו' וזה הכל מרמז על התחלת המשכת אורו ית' בהלבושים של ישראל לכך נשרפו בשני בו הפרה ג"כ לרמז שאין מגיע שום העדר והתבטלת לאלו הלבושים: