כתיב מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב י״ד:ד׳) היינו שיהי' יכולין לראות טהרה באותו גוון הלבוש בעצמו שמקודם הי' נראה ההיפך והלבוש בעצמו לא ישתנה זה אין יתכן רק כאשר זורח ממקום העליון ביותר הנקרא אחד שמורה על חד ולא בחושבן היינו שיהי' מאיר מזה הרצון עליון שהוא נעתק מכל לבושים ומשולל מכל גוונים וזהו על דרך שאיתא בזוה"ק (וירא קיג:) דכד אתעביד ניסא לא אתעביד פלגו ניסא ופלגו דינא אלא כלא כחדא וכו' וא"ת בנח הוי דינא ורחמי בחדא מתרץ שם בזוה"ק (נח סד:) נח סתים מעינא הוה ובזוה"ק (תרומה קע:) ועל דא קשה קמי' קריעת ים סוף (ובזוה"ק בשלח נב:) וע"ד כתיב מה תצעק אלי אלי דייקא בעתיקא תליא כלא היינו שיהי' דינא ורחמי בחדא זימנא בלא השתנות והתחלפות הלבושים כמו שהי' בהים דכתיב נערמו מים ומתרגמינן חכימו מיא היינו שהמים נתחכמו לפנות מקום שישראל יעברו בתוכו והמצרים יטבעו שם וזהו דינא ורחמי בחדא זימנא וע"ד כתיב מה תצעק אלי אלי דייקא בעתיקא תלי' מילתא היינו בזה הרצון העליון שישראל עלה שם במחשבה תחילה וכן לראות טהרה באותו הלבוש בעצמו שהי' נראה בו מלפנים ההיפך בלתי השתנות הגוון כלל וזה נקרא טהור מטמא לא אחד צריך להאיר דווקא מזה הרצון שנקרא אחד הרומז על עתיקא כי מזה שנקרא ראשון היינו מהרצון המתלבש שיהי' נקרא חד בחושבן מוכרח להיות השתנות הלבושים כי מזה הרצון מאיר לישראל קדושה כי זה שמבטל כל הכוחות ואינו מתלבש רק בהכח של ישראל שיהי' נקרא חד בחושבן זה נקרא קדושה והגם שקדושה הוא במעלה עליונה יותר מטהרה כי טהרה הוא רק שהאדם מפנה אצלו מקום פנוי שיהי' מוכן ומזומן לקבל קדושה אכן הגוון מהלבוש נשתנה מאשר הי' מקודם ונראה ללבוש אחר כדאיתא בזוה"ק (אמור צג.) כשאנו אומרים קדוש וכו'. אנן משתתפין בהדי קודש ישראל לעילא וכו' ומחמת שקדושה הוא בהשתנות הלבושים שישראל מקדשי לעצמם ע"י צמצומם לזה יכולין לקבל קדושה אבל טהרה היינו הבירור שגם במקום טומאה יש טהרה בלי שום השתנות כי אם באותו גוון הלבוש בעצמו שהי' נראה מקודם ההיפך יהי' רואים עכשיו טהרה זאת הוא רק מהארת הרצון עליון שנקרא עתיקא שנעתק מכל גוונים אשר שם עלו ישראל במחשבה תחילה כי כשמאיר מזה הרצון העליון אין עוד ממילא שום לבוש וגוון בישראל שלא יהי' מלא טהרה לזה כתיב מי יתן טהור מטמא לא אחד ועל זה מרמז פרה אדומה כמבואר בזוה"ק פרה דקבילת מן שמאלא וכו' וכן היתה תמימה באדמימות שזה הכל מרמז שמאירה במקומות הרחוקים וכדאיתא בזוה"ק (וירא קיד.) שור פרה עגל עגלה כלהו ברזא עלאה אשתכחו וכו' היינו כי להנהיר טהרה בזה הלבוש והגוון בעצמו שהי' נראה מקודם ההיפך מוכרח לזרוח מזה הרצון העליון שעלה שם ישראל במחשבה תחילה כדכתיב ישראל אשר בך אתפאר: