ולהיות שמעשה פרה אדומה מורה על חיבור לזה מצינו בגמ' (סוטה מו.) שילפינן לענין עבודה פרה אדומה מעגלה הערופה כי עגלה הערופה הוא ההיפך מפרה אדומה כי עגלה הערופה מורה על פירוד שמצות הערופה מורה שנפרוד הראש מן הגוף כי עגלה הערופה בא על חטא שלא נודע מי הכהו וזה מורה על אשר נזדמן לפעמים שנתקטן דעת אדם ר"ל באמונה עד ששוכח שיש השגחה פרטיות בלי הפסק ונדמה לו לפעמים על איזה דבר שהוא דרך מקרה ח"ו ומזה נופל דעת אדם מאוד ואח"כ כשהאדם שב בתשובה אז מרעיש לב האדם מאוד מדוע הי' מגיע לו מקודם כ"כ קטנות הדעת לזה הוא העצה עגלה הערופה היינו שהאדם יתלה זה החסרון בעצמו ומראה בזה העגלה הערופה שמפריד הראש מהגוף שלא הי' אצלו בעת ההסתרה חיבור הראש להגוף כי הי' נעלם ממנו אז כל דעתו ושכלו ולזה הוא מצות הערופה ממול ערפו להורות בזה שנאבד ממנו פתאום כל הדעת והשכל בעת ההסתרה ואם הי' לו אז בעת ההסתרה זאת הדעה בבהירות שיש לו עכשיו בעת התשובה לא הי' עושה זה הפעולה לא טובה שעשה נמצא שמברר א"ע שבעת החטא הי' ממש כגוף בלא ראש וזהו ענין תשובה שאיתא בזוה"ק (נשא קכג.) תשובה כך היא תשוב ו' לה' וכו' וכענין שאיתא בגמרא (נדרים) לענין היתר נדרים ששאל לו לבך עליך היינו אם הי' לו זאת הדעה המיושבת אז בשעה שנדר כמו שיש בו עכשיו בעת החרטה והשיב לו לא והתיר ר"ע את הנדר משום שלא הי' לו בשעת הנדר זה הלב כי אם הי' לו אז זה הדעה של עכשיו לא הי' נודר כל עיקר לזה הותר הנדר מעיקרו וזהו ענין תשובה מצד האדם שעל זה רומז עגלה הערופה. ופרה אדומה מורה להיפך כי אפר פרה רומז על התיקן שהוא מצד השי"ת לאחר תשובה שלימה של אדם שזדונות נעשה לו כזכיות ואז מראה השי"ת ומנהיר להאדם שאותו הפעולה בעצמה שהי' בעת ההסתרה היתה נמי גם אז מלא אור ולא היתה מעולם נפרדת מאור רצונו ית' ח"ו ולזה הוא מצות פרה אדומה בשחיטה ולא בערופה כי שחיטה מורה על חיבור הראש להגוף כי השי"ת מנהיר שזאת הפעולה בעצמה שהיתה מקודם לפי דעת אדם בחושך הי' נוגע בשורש רצון העליון ית' שהציב בעולם הזה טוב ורע וכדאיתא בזוה"ק (בא לד.) דהכי אתחזי לבר נש למנדע טוב ולמנדע רע ולהדרא גרמיה לטוב ודא איהו רזא דמהימנותא וכו'. וכאשר הדר לטוב מראה השי"ת שאפילו הפעולה שהי' מלפנים בהסתר ובחושך יש לה ג"כ חיבור בזה הרצון העליון שעלה בו ישראל במחשבה על זה מרמז מצות פרה אדומה:
ולזה איתא בגמ' (חולין כג:) פרה בשחיטה כשירה בעריפה פסולה עגלה בעריפה כשירה בשחיטה פסולה נמצאת כשר בפרה פסול בעגלה כשר בעגלה פסול בפרה וכו'. והוא יען שכל אחד הוא ההיפך מחבירו עגלה הערופה הוא התיקון מצד האדם ופרה אדומה הוא התיקון מצד השי"ת וזהו השקליא וטרי' בגמ' שם ותהא פרה כשרה בעריפה מק"ו מעגלה וכו' מיעט רחמנא גבי עגלה הערופה זאת בערופה ואין אחרת בערופה. היינו שהגמ' רוצה לילף פרה מעגלה כיון שהבירור מהחטא הוא שבשעת העשיות החטא הי' אז האדם כגוף בלא ראש א"כ צריך שיהי' התיקון ג"כ על זה האופן לערוף את הפרה כי הפרה הוא עיקר התיקון ומתרץ הגמ' זאת בעריפה ואין אחרת בעריפה רק בשחיטה היינו כיון שהתיקן של אפר פרה הוא מצד השי"ת לזה מוכרח להיות פרה בשחיטה לרמז שמצד השי"ת יש תמיד חיבור. ואח"כ רוצה הגמ' לילף עגלה מק"ו מפרה שיהי' עגלה כשרה בשחיטה וכו' אמר קרא וערפו העגלה בעריפה אין בשחיטה לא. היינו כיון שהתיקון של העגלה הוא מצד האדם והאדם צריך תמיד לתלות את החסרון בעצמו ולומר שעשה זאת הפעולה בלא דעת ולא הי' אז שום חיבור הראש להגוף ולזה צריך לערוף ולהפריד הראש מן הגוף לרמז שנעלם ממנו אז כל הדעה כי באתר דאית רישא אית גופא כמבואר בזוה"ק (יתרו פב.) ואצלו נעשה זה החטא בלא ראש היינו שנעלם ממנו המוח והדעת ובזה שהוא מפריד הראש מהגוף מראה זאת כי אף שאין דבר שבקדושה פחות מעשרה ובעשרה השלשה בכלל אכן כשמאירין המוחין אז הוא קומה שלימה אבל כשנעלם המוחין זה נקרא גוף בלא ראש ועל זה מורה עגלה ערופה שנעלם ממנו המוח והדעת כי האדם צריך לתלות תמיד החסרון בעצמו והתשובה בהשי"ת שידע ברור שהשי"ת עורר בו זה הבהירות להתחרט ולשוב אמנם אחר תשובה שלימה שזדונות נעשו לו כזכיות אז מראה השי"ת בזה הטהרה של אפר פרה שהחטא הי' ע"ד שאמרו מאתי יצאו הדברים כבושים וקריאת פ' פרה מעורר תמיד את האמונה שיש בקביעות בלב ישראל וע"י אותה האמונה יכול כל נפש ישראל להגיע להטהרה כמו שהוא מצד השי"ת: